ד"ר מיכל אורן מומחית בגיאוגרפיה היסטורית. דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. מרצה במסגרות אקדמיות וסמי-אקדמיות שונות (אוניברסיטאות (בעבר: אוניברסיטת חיפה ומכון שכטר), מכון אבשלום, יד בן-צבי) ובקתדרות לציבור הרחב (בית הלוחם, חוגים בערים ואזורים שונים, חוגי בית, ועוד).
בין תחומי העניין: התיישבות יהודית ורכישת קרקעות, תולדות ירושלים, יפו-יפת-ימים, תל-אביב מראשיתה עד היום, סמלים וחגים, לאומיות, הסכסוך היהודי-ערבי, השסע בחברה הישראלית, נושאים אקטואליים (רצועת עזה וההתיישבות היהודית בה, סוגיית הפליטים, ועוד). חלק מההרצאות ניתנות בדגש של זמר עברי / ספרות / אמנות.

הבדואים והמדינה – הסיפור שלא נגמר
כמו יתר ערביי ישראל, גם על הבדואים שנותרו בנגב הוחל ממשל צבאי, אלא שכאן הם גם רוכזו ב'סייג' – טריטוריה חדשה לרובם. מאז מתחולל מאבק איתנים על טענותיהם לזכויות על הקרקע, כניגוד למטרת המדינה – להופכם לעירוניים, בערים שהמדינה יזמה. הבדווים נאבקים בכלים משפטיים על זכויותיהם בקרקע, ודורשים השוואה ליישובים יהודיים. כל זאת, כאשר מבחינה חוקית רוב האדמות מוגדרות כ'מוואת'. בהרצאה גם יושווה מעמד הבדווים וזכויותיהם, לאלה של 'ילידים' לפי הגדרת האו"ם. בצד בנייה בלתי חוקית, הקמת יישובים פיראטיים ופשע, הסכסוך המתמשך על הבעלות על הקרקע הופך לסאגה בלתי נגמרת.

עזה ורצועה לה – כיצד נוצרה הרצועה וסיפור יהודי עזה לאורך הדורות
ההיסטוריה של עזה עתיקת יומין ובה גם פרק יהודי, מהתנ"ך ועד העת החדשה. במבט היסטורי-גיאו-פוליטי נבחן בהרצאה כיצד נוצרה עזה כיצירה גיאופוליטית חדשה יחסית. נשמע אנקדוטות מעניינות על מציאת פסל אפולו של עזה, על בית הכנסת העתיק והפסיפס בתוכו, ועל הרובע היהודי ופרנסת תושביו. כן נספר על ניסיונות גאולת-קרקע כמו זו של זלמן דוד לבונטין שהקים בסוף את ראשון לציון.

'צדק חלוקתי' – הקרב על נחל האסי
"תל-עמל: ראשונה לחומה ומגדל" כתב אלתרמן. כיצד מ'חומה ומגדל' התפתח הקרב על השער הצהוב? 'מי המריבה' הם כקליפת האגוז המחזיקה את כל השסע הישראלי: שמאל-ימין, מזרחים-אשכנזים, יהודים-ערבים, מרכז-פריפריה, קיבוצים-עיירות-פיתוח. הקשת הדמוקרטית המזרחית מחזקת את המאבק הכאילו-מקומי, אל מול ההגמוניה הוותיקה הטוענת לזכויות עבר, מימי חומה ומגדל. אולם, ההפתעה היא: מי מתחבר למי? מקרה האסי והמאבק הייצרי סביבו החל בקיץ 2020 על זכויות קניין, נגישות והגנה על הבית, יכול ללמד כיצד פוליטיקת הזהויות מחליפה צבעים, ויוצרת קואליציות הזויות. כן נראה כיצד נדחים הליכי תכנון "עמק המעיינות", שיכולים היו לפשט את הקונפליקט, ואג'נדות פוליטיות תופסות את מקומם. 

"ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" - האם היתה הארץ ריקה?
הסכסוך היהודי-ערבי נסוב על הזכות למדינה בארץ ישראל. לא פעם נשמעים טיעונים היסטוריים, כביכול יש בכוחם לחזק דעתו של צד כלשהו. אחד מהטיעונים הוא טענת הארץ הריקה. בלי קשר לשאלה אם יש צורך בטיעון זה בסכסוך הפוליטי, מעניין לבדוק את האמת בטענה: האומנם היתה הארץ ריקה? התשובה, כרגיל, מורכבת. בהרצאה, על בסיס תיאורים היסטוריים ומקורות ארכיוניים שונים, נענה על מספר שאלות: מה היה גודל האוכלוסייה ערב ההתיישבות הציונית? היכן ישבה האוכלוסייה הלא-יהודית ומה היתה צפיפותה? כמה ותיקה היתה האוכלוסייה הלא-יהודית? התשובות תהיינה די ברורות, אף אם לא נוטות בהכרח לכיוון אחד...

ישראל ואמנת הפליטים – יחס ישראל למבקשי מקלט
כיצד הפכה נווה-שאנן משכונת משקי עזר ציונית, בין פרדסים, עם מבני "באוהאוס" יפהפיים, ל-NIMBY של ת"א... ומדוע לא הפכה ל-SOHO? השכונה הפכה בשנים האחרונות מקלט למבקשי מקלט בישראל (בעיקר מסודאן ואריתריאה). כיוון שיהודים היו מעורבים ראשיים ביוזמת אמנת הפליטים של האו"ם, וישראל היתה מהחותמות הראשונות עליה, נבחן את יחסה של ישראל למבקשי מקלט.

הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.

בצלאל – אמנות ואומנות ככלי לאומי
בוריס שץ הקים את 'בצלאל' ב-1906, לאחר שהועסק בחיפוש אומנויות של העם הבולגרי, שנאבק על עצמאותו. שץ השיג אישור הקונגרס הציוני הצעיר, והקים את סדנאות האומנים (crafts) ברוח המלאכות שהיו בבניית המשכן בידי בצלאל בן אורי. ולאחר מכן נוסף גם החלק של האמנות היפה. המטרה המשותפת היתה חיזוק המכנה המשותף ליהודים בעולם, הן על בסיס העבר, והן לשם בניית אמנות העתיד הייחודית לעם.

"הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה" (אלתרמן) – הים בתל-אביב הקטנה
האם נכון שדיזנגוף הפנה לתל-אביב את "הגב לים"? בליווי הזמר העברי, השירה ויצירות אמנות, הרצאת קיץ כייפית על הים בתל-אביב הקטנה. מצד אחד: "הים הציוני" – שנועד לשרת את התנועה הלאומית ("זֶה הַיָּם יַמֵּנוּ, סֵמֶל לְדִגְלֵנוּ" - לוין קיפניס), אך מצד שני: ב"פרומנדה" היו גם פורקן יצרים ושערוריות קטנות...

ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.

מניה וחיים-נחמן (וגם אירה) – יחסיו של ביאליק לנשים בחייו
סיפורה של הציירת המעולה אירה יאן, מורתו של גוטמן לציור, שאיירה את ספריו של ביאליק והיתה אהובתו. בהרצאה נספר על הזוג חיים-נחמן ומניה ביאליק, מערכת יחסיהם (עם הצער על שהיו חשוכי ילדים), גם סביב שירתו של ביאליק ומחויבותו להוריה של מניה, וביתם ברחוב ביאליק והמעבר לרמת גן. ומעבר ליחסי המחויבות, מה היה טיב היחסים בין ביאליק לאירה יאן.

אנג'ליקה שץ – הציירת המוכשרת הנעלמה
לאן נעלמה הציירת אנג'ליקה שץ? תעלומת הציירת המוכשרת, בתו של בוריס שץ, שמסיבות "משפחתיות" העלימה ולא נתן לה הכרה ואף לא חסות מקצועית. התעלומה באה על פתרונה במחקר שגילה את ציוריה, ואט אט נחשף סיפור חייה של הציירת. תוך כדי הרצאה על אנג'ליקה, נספר על דמותו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושני ילדיו ה"רשמיים".

"קסם המזרח הנאלח" – נחום גוטמן והמבט הרומנטי על האוריינט
במשפט הקצר "קסם המזרח הנפלא והנאלח" תימצת נחום גוטמן את הקונפליקט בין המבט המערבי על המזרח כמושא חלומות נשגב, מפליא ורומנטי, לבין חשש וגועל מפני הסחי והדומן. בעידן של פוליטיקלי קורקט ובניתוח אוריינטליסטי בין השיטין, נראה כיצד הוטמעה תפישת העולם הקולוניאליסטית במסר החינוכי-ציוני. "אני נוסע לאפריקה" – כך הכריז גוטמן על הרפתקה חצי-דימיונית. ואנו, לא נסתפק בגוטמן היפואי והתל-אביבי, אלא, בעזרת סיפוריו וציוריו (ועם סיוע של מסע נוסף – של נחום וילבוש), נרחיק עדות לאפריקה – "המזרח" הוירטואלי.

"גמל גמלי..." – דימוי אוריינטלי בזמר ובאמנות
מפגש האמנים והיוצרים המוסיקליים עם המזרח, הוליד חיבורים מעניינים בתחומי תרבות שונים. הגמל, כמייצג את תרבות המזרח, הפך תימה קבועה בידי אמנים כמו ראובן ואחרים, ונכנס לשירה העברית בשירי שלונסקי, אבות ישורון ועוד רבים. כמובן שחלק משירים אלה הולחנו, ובהרצאה נשמיע לא מעט משירים אלה, בלוויית יצירות האמנות הפלסטית (ציורים, פסלים).

עקדת יצחק בשירה ובאמנות – היחס לשכול בישראל
פרשת 'עקדת יצחק' הינה כידוע המיתוס שחולל את האתוס המכונן של עם ישראל, ולמעשה של הדתות המונותאיסטיות בכלל. בהרצאה נבחן כיצד שימשה העקדה גם למיתוס הלאומי-ציוני ואילו תמורות חלו בימינו ביחס למיתוס. נעשה זאת באמצעות השירה היפה, ואמנות פלסטית (ציור ופיסול). נדון בין היתר ביצירותיהם של יהודית כפרי, חיים גורי, מנשה קדישמן, ועוד רבים אחרות ואחרים.

אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.

איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל".

הטמפלרים – כיצד שילמה מדינת ישראל פיצויים על הנכסים הגרמנים?
לאחר קום המדינה נחקק חוק נכסי-גרמנים, מתוקפו הלאימה ישראל רכוש של גרמנים. בהרצאה נספר מדוע בימים של מצוקה גדולה, נאלצה ישראל לשלם פיצויים נכבדים עבור הרכוש. כן נתחקה אחר הצ'ק האבוד עבור רכישת אדמות שרונה עוד טרם קום המדינה, ונראה כיצד למשא ומתן בן למעלה מעשור, שנערך עם הכנסיות ועם גרמניה, בריטניה ואוסטרליה, היתה השלכה חשובה על פיצוי ערבים על רכושם הנטוש.

הקיבוץ החשאי - פרשת רצח ושוד זהב 
פירוק מיליציות עם קום 'ההגנה' גרם למרידות בקרב אנשי 'השומר'. היה בכך גם איתגור ותיקי העלייה השנייה עם בוא הבריטים לארץ. כך קם 'הקיבוץ החשאי' והוקם הסליק בכפר גלעדי. בצד זה התגלו עם השנים פרשיות כמו שוד הזהב, ורצח תופיק א-סעיד ביפו, עקב זיהוי לא נכון...

אז מי רצח את ארלוזורוב?
כמה תאוריות מזינות את הדמיון עד היום: מי רצח את ארלוזורוב? ערבים? אנשי הימין? קונספירציה נאצית? יהיה הפתרון אשר יהיה, ההרצאה מזמנת לנו אפשרות לעקוב אחר האירועים הסוערים בתקופת היישוב. כן נלמד על דמותו של ארלוזורוב, שבקלות עשוי היה להיות ה"בן-גוריון", לולא נרצח.

רצח שריף שנטי
תעלומת רצח הערבי שהיה נשוי ליהודיה, היתה קשורה במכירת קרקעות ליהודים, ובכניסת מלון הילטון לישראל (מאורע חשוב לכשעצמו). נספר על הפרשה ועל תכנון חוף הים וגן העצמאות של תל-אביב, במקום בו היה בית הקברות עבד-א-נבי.

היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.

"תֵּל אָבִיב [הקטנה] עִיר הַקֹּדֶשׁ" (אבות ישורון)
חשבתם שרק היום מתפלמסים על צביון מסורתי במרחב הציבורי? כיצד ביטאו בתי תל-אביב, חנויותיה (ממכר חזיר!) והפסלים ואריחי הקרמיקה, את הציונות ה"חילונית"? 'מדינת הלאום' ורעיון 'היהודי החדש' לעומת הדת בגולה – הרצאה בדגש הפולמוס בין דתיים וחילוניים על עיצוב העיר העברית.

מה בין גימנסיה הרצליה, האוניברסיטה, ובית הכנסת הגדול של תל-אביב?
התחרות בין ירושלים ותל-אביב הגיעה לשיאה בבניית "המקדש הלאומי" של עם הספר, שהחליף את עבודת הקורבנות ברוח ולימוד. שני המוסדות – האוניברסיטה, וגימנסיה הרצליה – התחרו על הכתר, מה שהתבטא גם בארכיטקטורה. אולם, מה עם בית כנסת לתפילה פשוטה? על זה לא חשבו מייסדי תל-אביב, ועברו כמה שנים עד שנזכרו שעיר ייצוגית חייבת בית כנסת גדול וייצוגי...

מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.

לא רק אוגנדה – המקומות בהם לא קמה מדינת ישראל...
המחלוקת על רעיון 'ציונות בציון' נסבה סביב השאלה: 'מדינה ליהודים' או 'מדינת היהודים'? "ארץ קודשנו" או "ארץ שלנו"? כך פתח פינסקר את הפולמוס שהסלים במשבר אוגנדה. "נורדאו האפריקני" כינו את מקס נורדאו, וניסו להתנקש בחייו! נערוך מסע דילוגים עולמי בין עשרות טריטוריות שהוצעו ליישוב יהודים: קפריסין, צפון סיני, אוגנדה, קנדה, אלסקה ואוסטרליה. נכיר את ה'טריטוריאליסטים' (יט"א) ואת המאמץ להציל יהודים, ובניגוד למצופה, הסיפור לא נגמר עם הצהרת בלפור: הטריטוריאליזם צץ מחדש, בימי הטרור הנאצי באירופה, תוך חיפוש נואש אחר "מקלט לילה".

מה בין עם ולאום? הציונות כתנועה לאומית
פתאום קם עם ומרגיש כי הוא לאום... אין ספור עמים (אתנוסים) יש בעולם. כיצד מתחילה תנועה לאומית ומהי ההצדקה של עם לתבוע לעצמו טריטוריה ועצמאות? בהרצאה נבחן את התפתחות הרעיון הלאומי החל במאה ה-18 באירופה, ואת הדעות השונות במחקר לגבי הגדרת לאום והתפתחותו. נתאים את התאוריות השונות לרעיון הציוני שתמיד היה יוצא-דופן במשפחת הלאומים, ובכל זאת הצליח!

הרעיון הציוני לגווניו
התנועה הציונית לא היתה עשויה מקשה אחת. בהרצאה נדון באפשרויות השונות שהועלו בראשיתה של התנועה – בין הרצל, הברון רוטשילד, אחד-העם, "ציוני רוסיה", "ברית שלום" ועוד רבים. וכמובן שהיה גם הרוב היהודי בעולם שלא היה ציוני כלל... נדון בהבדלים ובהצעות ונבחן על בסיס גאופוליטי בהיתכנות ההצעות ובהצלחה בסופו של דבר להביא להקמת מדינת ישראל.

אלטנוילנד – הרומן הכמו-אוטופי של הרצל
חוקרים מתלבטים אם יצירותיו הספרותיות של הרצל, העיתונאי המוכשר, היו מעולות או לאו דווקא... הוא כתב מספר מחזות, אבל יצירה ספרותית אחת, רומן בשם 'אלטנוילנד' (ארץ ישנה-חדשה) היה ממוען ליהודים וכוונתו היתה להניעם לצעוד בעקבותיו להקמת מדינה. בהרצאה נספר את עלילת הרומן וננתח אותו הן מבחינה ספרותית (האם ז'אנר הכתיבה האוטופית?) והן מבחינת תוכנו הציוני.

הרצל והקיסר וילהלם השני – מסעות מצטלבים בארץ הקודש
כמה פעמים היה הרצל בארץ-ישראל? וכמה ימים? ובכן, רוב האנשים לא יודעים שהרצל כתב את תוכניתו להקמת מדינה לפני שביקר בארץ, ובעקבות ביקורו הקצר כתב את הרומן המעין-אוטופי 'אלטנוילנד'. בעזרת הסיפור המרתק והמשעשע על מפגשו של הרצל עם הקיסר הגרמני וילהלם השני, נתחקה אחר לידתה של הציונות. 

בצלאל – אמנות ואומנות ככלי לאומי
בוריס שץ הקים את 'בצלאל' ב-1906, לאחר שהועסק בחיפוש אומנויות של העם הבולגרי, שנאבק על עצמאותו. שץ השיג אישור הקונגרס הציוני הצעיר, והקים את סדנאות האומנים (crafts) ברוח המלאכות שהיו בבניית המשכן בידי בצלאל בן אורי. ולאחר מכן נוסף גם החלק של האמנות היפה. המטרה המשותפת היתה חיזוק המכנה המשותף ליהודים בעולם, הן על בסיס העבר, והן לשם בניית אמנות העתיד הייחודית לעם.

הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?
מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?

חיים ויצמן – נשיא ונשיא
מי אתה חיים ויצמן? דוקטור לכימיה שהביא לנו את הצהרת בלפור, וקידם את התנועה הציונית ואת היחסים עם יהודי העולם. מה קרה לו ולאשתו ורה במפגש עם המציאות בארץ ישראל? ואולי בן-גוריון קצת גרע מן המעמד שהיה ראוי לו כ"הרצל השני"?

מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים 
עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.

התלבטויות ציוניות ביחס לערביי ארץ ישראל
הרצל התייחס בתוכניתו לשאלת הערבים במדינת היהודים אותה הציע. מה היה מקומם לדעתו? נשווה את הצעתו לזו של אחד-העם ואחרים, ומאוחר יותר – לאלה של תנועות 'הכנענים' ו'ברית שלום'. כן נתחקה, בין היתר, אחר הדינמיקה בעמדתו של בן-גוריון, ונשווה אותה לזו של ז'בוטינסקי. ברקע האירועים נדון גם בשאלת המאבק לעבודה עברית וכיצד השתלב בתפישות סוציאליסטיות ולאומיות שונות.

היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.

אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.

האימפריה העות'מאנית בתפארתה – ארץ ישראל במאה ה-16
האימפריה העות'מאנית היתה בשיא גדולתה במאה ה-16 וגם ארץ ישראל זכתה לפריחה וגידול אוכלוסין, תודות לפעילותו של הסולטן סולימן המפואר. בהרצאה נספר על הבנייה המרתקת במיוחד בירושלים (שיפוץ הר הבית, מערכות מים, חומת ירושלים שעומדת עד היום, ועוד). וכמובן גם על אשתו היזמית הגדולה, רוקסלנה, שבזכותה התפתחה ירושלים.

ד'אהר אל-עמר וג'זאר פחה – שליטי הגליל
השלטון העות'מאני האריך ימים בארץ ישראל (כ-400 שנה), אך כבר כעבור כמחצית המאה (בסוף המאה ה-16) החלה שקיעה ביעילותו, מה שהתבטא בביזור השליטה באמצעות שליטים מקומיים, שיטת גביית מיסים, וצמיתות הכפריים. בהרצאה נתמקד במרחב הכפרי, כפריזמה להכרת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. במיוחד נדגים בעזרת סיפוריהם של שני השליטים השונים בתכלית: ד'אהר אל-עמר וג'זאר פחה.

הסולטן העות'מאני האחרון' – עבדול-חמיד השני ופועלו בארץ ישראל
שקיעת האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל במשך 400 שנה, הסתיימה דווקא בפיתוח רב של המזרח התיכון, וארץ-ישראל בכלל זה, במאה ה-19. נוטים לייחס את התמורה למעצמות האירופיות, אך בהרצאה זו ניווכח ביוזמותיו של הסולטן האחרון - עבדול חמיד השני, עד הדחתו בשנת 1909. נספר על מפעלי הבנייה והחקלאות של שליט זה, כיצד הכניס אוכלוסיות לארץ (צ'רקסים, סודאנים ואחרים), וכמובן על אהבתו לשעונים (ולכן מגדלי השעון הרבים).

"פועלים טבעיים" – פרשת הפועלים התימנים בכנרת ובבצלאל
במקביל לעליות השונות ממזרח אירופה, המשיכו כל העת להגיע גם עולים מארצות המזרח התיכון (סוריה, עירק, מצרים, צפון אפריקה וכו'). חשדנות כלפי כישרונם החלוצי של עולים מארצות האסלאם, גיוס פועלים תימנים ("פועלים טבעיים") ופרשת גירושם מכנרת, ודחיית מאמצי חדירתם של ה"לא-אשכנזים" לנרטיב הציוני. בהרצאה זו נתמקד בשני גלי עלייה מיוחדים מתימן – 1882 ו-1911 וביחס היישוב האשכנזי כלפיהם. ננסה להבין את היחס האוריינטליסטי מצד הממסד הציוני, כלפי יהודים אלה, שעלו מטעמים דתיים ומשיחיים, אך לא "נספרו" בעליות המהוללות הנספרות (עלייה ראשונה, שנייה וכו'), אלא היטלטלו בפרשה כאובה ביותר, בין בצלאל, כנרת ומרמורק.

"מלחמתו" של בן-גוריון בקיבוצים
האתוס החלוצי במפגש עם העלייה הגדולה ו"מלחמתו" הפוליטית של בן-גוריון בקיבוצים, הולידו את 'מושבי-העולים' עבור עולי ארצות האסלאם ופליטי שואה. הבריחה ממושבים אלה, נוכח מדיניות 'פיזור אוכלוסין' כפויה, העמיקה את השסע העדתי והגיאוגרפי. בהרצאה נדון גם באוטופיה ובמציאות, ובשאלה מי יישב את הארץ? רק "חלוצים"? ובכלל, מיהו "חלוץ" ומיהי "חלוצה?"

המאבק המזרחי – מאירועי 'ואדי סליב', דרך 'הפנתרים השחורים' ועד 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'
"השד העדתי" נחשף בואדי סליב קריאת ה"מרד" בוואדי סליב בעיניים חדשות: פרוץ הקונפליקט העדתי שהוביל ל'פנתרים השחורים' ולניסיון ש"ס להפוך לאליטה חלופית.

יחסים הגמוניים בבסיס הקונפליקט העדתי והשניות המקופלת בו, נוכח השסע הלאומי, ינותחו בעיניים חדשות, בראי מה שנחשב ה"מרד" העדתי הראשון: בשכונה ערבית נטושה, פרצו האירועים שהובילו אחר-כך ל'פנתרים השחורים' ולצמיחתה של ש"ס ולבסוף הקמת 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'.

'צדק חלוקתי' – הקרב על נחל האסי
"תל-עמל: ראשונה לחומה ומגדל" כתב אלתרמן. כיצד מ'חומה ומגדל' התפתח הקרב על השער הצהוב? 'מי המריבה' הם כקליפת האגוז המחזיקה את כל השסע הישראלי: שמאל-ימין, מזרחים-אשכנזים, יהודים-ערבים, מרכז-פריפריה, קיבוצים-עיירות-פיתוח. הקשת הדמוקרטית המזרחית מחזקת את המאבק הכאילו-מקומי, אל מול ההגמוניה הוותיקה הטוענת לזכויות עבר, מימי חומה ומגדל. אולם, ההפתעה היא: מי מתחבר למי? מקרה האסי והמאבק הייצרי סביבו החל בקיץ 2020 על זכויות קניין, נגישות והגנה על הבית, יכול ללמד כיצד פוליטיקת הזהויות מחליפה צבעים, ויוצרת קואליציות הזויות. כן נראה כיצד נדחים הליכי תכנון "עמק המעיינות", שיכולים היו לפשט את הקונפליקט, ואג'נדות פוליטיות תופסות את מקומם.

"תחזירו את הקרקע" למי שייכות אדמות הקיבוצים?
תביעת 'הקשת המזרחית' ל"צדק חלוקתי", הופנתה בעיקר כנגד הקיבוצים – לב הקונסנזוס האליטסיטי והציוני. התביעה הציפה בחדות את המפגש בין השסעים שנדונו בקורס – הלאומי (ערבי-יהודי) והעדתי (פנים יהודי). בג"צ 'הקשת הדמוקרטית המזרחית' פתח פרק נוסף בניסיון להגדיר את הגבולות המרחביים במדינה. במקביל לדרישה לדיון מחודש בנרטיב הציוני ההגמוני, נדרש גם 'צדק חלוקתי' בנכסי המדינה. הקיבוצים, שסימלו את תחושת הדיכוי והנישול, סומנו כיעד נוח, אף שנוכח תמורות מבניות במשק הישראלי וגורמים נוספים, גם רבים מהקיבוצים כבר לא במיטבם.

משפחת שלוש – הנשים החזקות ביישוב הספרדי
כאשר משפחת שלוש היתה עורכת מפגש מחזור, הגיעו מאות אנשים. המשפחה שהגיעה בתחילת המאה ה-19 לארץ (במיוחד ליפו), כללה כמה נשים מרתקות ומגוונות בעיסוקיהן ועמדותיהן ביחס למשפחה ולתחומי פעילותן. באמצעות סיפורי הנשים הללו, נתחקה אחר קורות המשפחה, ואחר היישוב הספרדי בארץ בכלל, שהתאפיין ביזמות כלכלית שקדמה בהרבה לפעילות הציונית, והביאה לפריחה בערים שונות.

בכרם תימן – סיפורה של אהובה עוזרי והמוזיקה התימנית
זמירים בכרם התימנים – ימי הזוהר של כרם התימנים בשנות ה-70, כאשר על אף העוני והפשע, ואולי בזכותם, פרחה תרבות אותנטית שבישרה עידן חדש במוזיקה. כל זאת על רקע סיפור הקמת כרם התימנים מתחילת המאה ה-20 ויחסה של תל-אביב היחסנית כלפיה.

מביארה לשכונה – מה קורה בדרום תל-אביב? 
הכפרים סביב יפו החלו כיישובי פליטים מהדלתה במצרים בתקופת מוחמד עלי והתפתחו לכפרים עצמאיים שגדלו מאוד עד מלחמת העצמאות. הם יושבו ע"י עולים חדשים וכיום מצויים בלב מאבק נדל"ני מתמשך. נתמקד בסיפור אבו-כביר, כפר שלם ושכונות אחרות.

עבודת האדמה וגאולת הארץ – החלוצים הראשונים, בני היישוב הישן
מונטיפיורי ידוע בטחנת הקמח ובמשכנות שאננים, אך האם ידעתם שהיה בין היוזמים הראשונים לייסוד מעין אוטונומיה יהודית בשנות השלושים של המאה ה-19? כיובל לפני 'העלייה הראשונה' ומושבותיה, נפגש רעיון הפרודוקטיביזציה שהוביל מונטיפיורי, עם חלון הזדמנויות שפתח הפחה מוחמד עלי, ועם חזון ופרגמטיות של כמה יהודים חלוצים, בני "היישוב הישן", שהחלו בעבודת אדמה.

חובבי ציון וביל"ו באים לייסד מדינה? או מושבות...
בין הצלחה לכישלון – "שאו ציונה נס ודגל" – חובבי-ציון ומושבות העלייה הראשונה שהביאה עמה משב רוח לאומי ושאיפה להתיישבות חקלאית. קבוצות של חובבי-ציון ניסו כוחן, אולם, בהיעדר ידע ותמיכה, לא תמיד עלה הדבר בידיהן. נספר על האידיאולוגיה שהניעה את המתיישבים ואת סיפורן של כמה מהמושבות שהצליחו ושנכשלו. וגם על הקבוצה יוצאת הדופן בתקופה זו – ביל"ו, ותוכניתה המדינית, שבסוף הולידה בקושי מושבה אחת...

הברון רוטשילד – מציל ההתיישבות!
הנדיב הידוע, אבי היישוב, ועוד תארים למי שהציל את מפעל מושבות חובבי-ציון. במקביל גם יזם מושבות חדשות והרחיב את מפת ההתיישבות ושיטתה. אך מפעלו של הברון נתקל גם בביקורת. נדון בפולמוס שנוצר סביבו – אז, ובמחקר אודותיו.

מי שמע על יק"א? הברון הירש והגליל התחתון
חברת יק"א מייסודו של הברון הירש, שסייע ליהודים להגר לארצות כמו ארגנטינה ולהקים בהן מושבות חקלאיות, נחלצה גם להצלת מושבות הברון בארץ ישראל. אולם, יק"א גם בנתה שורת מושבות משלה באזור גיאוגרפי חדש. חשיבותה לא תסולא בפז אך היא זכתה לפחות חשיפה בתודעה ההיסטורית, בהשוואה לברון רוטשילד. מדוע?

אין מוצא? – סיפור המושבה קשת היום
חידושים מחקריים אודות תל מוצא - רציפות יישובית של 10,000 שנים, וממושבת הווטרנים הרומים למושבת היישוב הישן שנוסדה ע"י שני "משוגעים לדבר" ב-1860 בכפר קלוניה, ועד העלייה הראשונה. ולא רק מוצא – גם מושבת עמק הארזים בסיפורנו. ההרצאה מלאה סיפורי משפחות מרגשים במושבה קשת-היום.

עזה ורצועה לה – כיצד נוצרה הרצועה וסיפור יהודי עזה לאורך הדורות
ההיסטוריה של עזה עתיקת יומין ובה גם פרק יהודי, מהתנ"ך ועד העת החדשה. במבט היסטורי-גיאו-פוליטי נבחן בהרצאה כיצד נוצרה עזה כיצירה גיאופוליטית חדשה יחסית. נשמע אנקדוטות מעניינות על מציאת פסל אפולו של עזה, על בית הכנסת העתיק והפסיפס בתוכו, ועל הרובע היהודי ופרנסת תושביו. כן נספר על ניסיונות גאולת-קרקע כמו זו של זלמן דוד לבונטין שהקים בסוף את ראשון לציון.

אם לא היינו רוכשים, הייתם צריכים לומר כי אנו פושעים": כיצד כמעט "פספסנו" את רכישת עמק יזרעאל
"העמק הוא חלום" – שורר המשורר. עמק יזרעאל קבוע בתודעה הישראלית כעמק שכונן את ראשית ההתיישבות הציונית. בהרצאה מתוארת הרכישה הראשונה בעמק – אזור מרחביה, בידי חברת הכשרת הישוב, כחלק מתוכנית 'האבטונומיה היהודית' של ד"ר ארתור רופין. כן מסופר סיפורן של המשפחות הראשונות שרכשו קרקעות והתיישבו בעמק – דווקא במושבה!

הבית היהודי הראשון בעמק יזרעאל 
פרקים מסוימים, ודמויות לא מעטות, נעלמים מתודעתנו ההיסטוריוגרפית. בהרצאה זו נטיל זרקור על כמה משפחות שהיו מהראשונות להתיישב בעמק יזרעאל כאשר היה עדיין ניסח ועתיר ביצות. נספר על חלוציות זו, יחד עם המחשבה התכנונית שעמדה מאחורי הקלעים במוסדות הציוניים – וגם כאן כמה מהעושים במלאכה נשכחו מתודעתנו.

מי גאל את הארץ – יהושע חנקין או ארתור רופין?
כולנו מכירים את יהושע חנקין, אך מאחוריו עמד כמובן מנגנון רכישת קרקעות של התנועה הציונית. וגם לפני ייסודה הוקמו מושבות ע"י פרטיים. נדון בהבדל בין פרטיים, חברות ציוניות ולא ציוניות, ושני הגופים הציוניים הגדולים – הכשרת היישוב וקק"ל. כן נבדיל בין הסיפור הקרקעי עד 1936 ומאז ואילך.

סיפורם המופלא של פרנץ אופנהיימר ושתי המרחביות
כולם מכירים את קיבוץ מרחביה, ואולי גם שישנו מושב מרחביה לידו. אבל לשני הישובים יש היסטוריה מפתיעה: פרופ' פרנץ אופנהיימר, ידידו של הרצל, הגה את תוכנית "הקואופרציה" ובמסגרת "הניסוי והתעייה" של אותם ימים, הוקמה לצד הקואופרציה גם מושבה קפיטליסטית. מה עלה בגורלן של השתיים? 

בין דגניה לעין-חרוד: רעיון חיי-השיתוף – האם יצירה ארץ-ישראלית מקורית?
ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל הולידה את הקבוצה, הקיבוץ, המושב השיתופי, ואפילו במידת מה את מושב העובדים. היה זה בראשית המאה ה-20, בימי העליות השנייה והשלישית. המוסדות הציוניים (שנתנו את הכסף...) חיפשו דרך חיים שתתאים לחבורות הסוציאליסטיות שהתנגדו לקפיטליזם. נבחן את התוצאה בראי הזיקה לתנועות המהפכניות ברוסיה ובארצות-הברית באותה עת. וכן נשאל מה קרה לרעיון השיתופי לאחר כמאה שנים? האם עוד נותר ממנו משהו?

מדוע פירק בן-גוריון את "גדוד העבודה"?
הצהרת בלפור והעלייה השלישית פתחו דף חדש בתולדות ההתיישבות החלוצית בארץ. הפוליטיזציה של תנועת הפועלים החריפה, וצורת התיישבות חדשה – הקבוצה הגדולה - נוסדה בעין-חרוד ותל-יוסף (ולימים קיבלה את השם "קיבוץ"). אז מדוע פירק בן-גוריון את גדוד העבודה? בהרצאה נספר גם את הסיפור העצוב של הקיבוץ בחצי האי קרים, שהוקם בגלל הפוליטיקה, וגורלם המר של חבריו בתקופת הטיהורים של סטלין.

מה עדיף: "מי יבנה לי בית בתל-אביב" או: "מבית אלפא עד נהלל"? – שירי תל-אביב הקטנה וההתיישבות החלוצית
השסע בין העיר והכפר – שניהם ציוניים, שניהם חלוציים, ובכל זאת, שתי אידיאולוגיות מנוגדות. שנות העשרים והשלושים היו תקופה של פריחה בחקלאות (פרדסים, למשל), אך גם בתיעוש הארץ (כן... כבר אז!). כסף רב זרם ע"י משקיעים, ומפלגות היישוב התחרו ביניהן על השליטה. כיצד התבטא כל השסע הזה בזמר העברי?

"דונם פה ודונם שם" – אתוס ומיתוס
אירועים גדולים בשלהי תקופת המנדט ולקראת קום המדינה: המרד הערבי ומאורעות 1939-1936, פעילות המחתרות, הסזון והמאבק בבריטים, והקמת ישובי חומה-ומגדל, שהביאו לשינוי מוחלט באסטרטגיית ההתיישבות ובעיצוב המפה. מדוע נכתב השיר "דונם פה ודונם שם" – האם כמטפורה? ואולי יש אמת היסטורית בגו? נספר על התקופה עם שירי התקופה הרבים.

"קונצ'רטו לצינור" – רכישת הקרקעות וההתיישבות החלוצית בנגב
מי כתב את הקונצ'רטו? רמז: זו רק כותרת מקאמה מצחיקה! ההתיישבות בנגב, כולל עד עוטף עזה, הצמיחה המון שירים. לא היתה זו תקופה קלה, אבל שירים, שירה ופובליציסטיקה יכולים להאיר עינינו על הקשיים וההצלחות במעשה הציוני החלוצי באזור הנידח והמדברי, כיצד הובילו מים, מה היו היחסים עם הבדווים בסביבה, וכיצד כל זה השפיע על גבולות מדינת ישראל (רמז: הגלדיולות שפרחו ברביבים...).

"על הנגב יורד ליל הטל" – הנגב בזמר העברי
הנגב זכה לשירים רבים, משום נידחותו והקריאה הציונית לבוא וליישבו. היה זה מעשה הירואי להתיישב במקום קשה ומדברי זה, בתנאי סכנה וריחוק. בהרצאה נתמקד בשירי הנגב, אך לא רק, אלא גם נראה צילומים היסטוריים ייחודיים של מגלי הנגב במסעות תנועות הנוער והחוקרים שקדמו להן.

"ווטרגייט" – הסודות והשירים מאחורי תוכניות הובלת המים בישראל
סיפורם של המהנדס שמחה בלאס וחברת מקורות שיזמו אשכול וספיר. ראשית הובלת המים ע"י התנועה הציונית היתה עוד לפני קום המדינה וקשורה בהתיישבות בנגב. לאחר קום המדינה נוספו קו ירקון-נגב והמוביל הארצי. מהשמחה הגדולה של מציאת מים בראשון-לציון, ועד קווי המוביל הארצי – כל אלה תועדו בשירים וסרטים, מהם נטעם בהרצאה זו.

"הנדיב הלא-ידוע" – הכינוי הלא-נכון לאיש המדהים יצחק לייב גולדברג
יצחק לייב גולדברג, ואשתו רשל, ידועים היו כציונים פעילים למען הציבור ושלחו ידם באין ספור מעשי חסד, תרבות, עיתונאות, ספרות ועוד. ההון המשפחתי נבע אומנם ממשפחתה של רשל  אך יצחק לייב היה יזם נמרץ שמינף את ההון - וגם כאן: בהרבה מאוד עסקים פרו-ציוניים מרתקים (כמו חוות החלב בהרטוב והפרדס הגדול ברמת גן). מדוע אפוא לא ידוע לרובנו על מפעלות אלה? עד שבטעות כינוהו "הנדיב הבלתי ידוע"?

"מלחמתו" של בן-גוריון בקיבוצים
האתוס החלוצי במפגש עם העלייה הגדולה ו"מלחמתו" הפוליטית של בן-גוריון בקיבוצים, הולידו את 'מושבי-העולים' עבור עולי ארצות האסלאם ופליטי שואה. הבריחה ממושבים אלה, נוכח מדיניות 'פיזור אוכלוסין' כפויה, העמיקה את השסע העדתי והגיאוגרפי. בהרצאה נדון גם באוטופיה ובמציאות, ובשאלה מי יישב את הארץ? רק "חלוצים"? ובכלל, מיהו "חלוץ" ומיהי "חלוצה?" 

הרכשת וגם חכרת? – מדוע נדרשו מתיישבים לשלם עבור רכישת אדמות ובמקביל לשלם עבורן דמי חכירה?
למרות מחויבותה של קק"ל לרכישת קרקע, בין היתר על-מנת לפתור מתיישבים מנטל כבד זה, בפועל, לפני קום המדינה, חלק נכבד מן המימון הוטל על המתיישבים, ולעיתים אף רכשו את הקרקע בעצמם ומסרוה לבעלות קק"ל. ואם לא די בכך, הם גם אולצו לשלם דמי חכירה טבין ותקילין. בהרצאה נצביע על ממדי התופעה ועוצמת השיטתיות שלה, ונאיר צד זה של יחסי המתיישבים, המדינה וקק"ל. כל זאת, על רקע הפולמוס בנושא זכויות הקרקע מאז בג"צ 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'' (2001), בו היתה ד"ר מיכל אורן מעורבת, בהגשת חוות דעת היסטורית.

גדולות מהחיים – מניה שוחט כמשל לנשות העלייה השנייה
מניה שוחט, רחל כצנלסון, חנה מייזל, רחל ינאית, שרה מלכין ועוד רבות, אך עדיין מעטות בקרב הפועלים הצעירים שעלו בעלייה השנייה. כיצד יכלו לקשיים, במה היתה תרומתן לחברה ולאומה?

האישה בקיבוץ – האם היה שוויון בראשית התנועה הקיבוצית?
סערות ויצרים על הגורן בליל לבנה: מאבק נשים לשיוויון בראשית הקיבוץ רצח או התאבדות? סיפורים מעין-חרוד וקיבוצים אחרים מראשית ימי ההתיישבות – צעירות וצעירים הגיעו ארצה ללא משפחות, והתנסו בחיים קשים של עמל ואידיאולוגיה חדשה, באקלים קשה וסביבה חדשה. כיצד התמודדו עם שאלות החיים הטריוויאליות? בהרצאה ניווכח שמצבן של נשים היה קשה כפליים, נוכח מאבקן לשיוויון.

משפחת שלוש – הנשים החזקות ביישוב הספרדי
כאשר משפחת שלוש היתה עורכת מפגש מחזור, הגיעו מאות אנשים. המשפחה שהגיעה בתחילת המאה ה-19 לארץ (במיוחד ליפו), כללה כמה נשים מרתקות ומגוונות בעיסוקיהן ועמדותיהן ביחס למשפחה ולתחומי פעילותן. באמצעות סיפורי הנשים הללו, נתחקה אחר קורות המשפחה, ואחר היישוב הספרדי בארץ בכלל, שהתאפיין ביזמות כלכלית שקדמה בהרבה לפעילות הציונית, והביאה לפריחה בערים שונות.

האגם הגווע – פרשת ייבוש החולה ומעמדה של קק"ל
מוות ולידה מחדש שלובים יחדיו בפרויקט ייבוש החולה, שנחרט בתודעה בזכות צילומיו של פטר מרום, שביכה את האגם הגווע. אך בהרצאה נבחן היבט לא שגרתי: כיצד נולדו הגופים ה"ירוקים" (רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע) דווקא עם ייבוש החולה? ואיך כבר אז חלקו אלה על גישת "המייבשת" – קק"ל (שממתגת עצמה כיום גם כן כגוף "ירוק"), שזה היה פרויקט הדגל שלה בשנות החמישים? בהרצאה נבחן את המיתוס (התנגדות לייבוש) לעומת המציאות, החל מרכישת זיכיון הייבוש ב-1934, ועל רקע העימות עם סוריה ומפעל ההטייה הסורי.

המסעות הגדולים – האם גם לנשים?
מסעות גיאוגרפיים היו עניין לגברים בדרך כלל. מאז ומעולם היו נוסעים הרפתקנים וחוקרים, או מיסיונרים שנסעו למקומות רחוקים ונידחים. החל במאה ה-18 פשט יותר ויותר הנוהג של "הטיול הגדול" (שמזכיר את "הטיול שאחרי צבא" אצלנו...), כחלק מהשלמת החינוך. נשים מעטות נהגו לנסוע במסעות הללו, גם בימי קדם וגם מהמאה ה-18 במסעות המודרניים הללו. לעיתים נאלצו להתחפש לגברים! נספר על כמה מהן, גם הרפתקניות וגם כאלה שהגיעו לארץ ישראל כדי להשתתף במחקר הארכיאולוגי, או להביא את בשורת הנצרות.

אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.

הגולן – הסיפור הלא ידוע: מפינוי הערבים ב-1967 ועד "העם עם הגולן"
כמה יישובים סוריים היו בגולן לפני מלחמת ששת הימים? וכמה תושבים? בהרצאה נלמד תמונת הנוף הלא ידועה של יישובי המיעוטים ברמת הגולן עד 1967 ופינויים במלחמת ששת הימים. כן, נשמע על הפוליטיקה שעמדה מאחורי ההתיישבות החדשה מאז 1967. ונקנח בסיפור הקמפיין הגדול הראשון שנעשה בישראל תחת הסיסמה "העם עם הגולן", וכיצד מותג הגולן מחדש בסיסמה "הגולן. פתוח לחיים".

האצילה טונשוק הממלוכית, והורם סולטן אשת הסולטן – בונות את ירושלים
בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, לא היינו מצפים שנשים מוסלמיות יהיו "יזמיות". ובכל זאת, שתי נשים כאלה פעלו בירושלים ובנו מבנים חשובים. האחת, סית טונשוק, בנתה מדרסה – ובהרצאה נספר מהי מדרסה באותה תקופה – וגם את קברה. שני המבנים היו מפוארים, כמיטב המסורת הממלוכית. השנייה, רוקסלנה (הורם-סולטן), אשתו האהובה של הסולטן סולימן המפואר, יזמה בית תמחוי ומוסדות צדקה אחרים בירושלים, שלטובתם ולטובת האוכלוסייה גם שיפצה את אמות המים לירושלים. מה היה המניע של כל אחת מנשים אלה? במסגרת ההרצאה נדון בנושאים "מצוות הצדקה" באסלאם, וה"ווקף". 

מניה וחיים-נחמן (וגם אירה) – יחסיו של ביאליק לנשים בחייו
סיפורה של הציירת המעולה אירה יאן, מורתו של גוטמן לציור, שאיירה את ספריו של ביאליק והיתה אהובתו. בהרצאה נספר על הזוג חיים-נחמן ומניה ביאליק, מערכת יחסיהם (עם הצער על שהיו חשוכי ילדים), גם סביב שירתו של ביאליק ומחויבותו להוריה של מניה, וביתם ברחוב ביאליק והמעבר לרמת גן. ומעבר ליחסי המחויבות, מה היה טיב היחסים בין ביאליק לאירה יאן.

אנג'ליקה שץ – הציירת המוכשרת הנעלמה
לאן נעלמה הציירת אנג'ליקה שץ? תעלומת הציירת המוכשרת, בתו של בוריס שץ, שמסיבות "משפחתיות" העלימה ולא נתן לה הכרה ואף לא חסות מקצועית. התעלומה באה על פתרונה במחקר שגילה את ציוריה, ואט אט נחשף סיפור חייה של הציירת. תוך כדי הרצאה על אנג'ליקה, נספר על דמותו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושני ילדיו ה"רשמיים".

התלבטויות ציוניות ביחס לערביי ארץ ישראל
הרצל התייחס בתוכניתו לשאלת הערבים במדינת היהודים אותה הציע. מה היה מקומם לדעתו? נשווה את הצעתו לזו של אחד-העם ואחרים, ומאוחר יותר – לאלה של תנועות 'הכנענים' ו'ברית שלום'. כן נתחקה, בין היתר, אחר הדינמיקה בעמדתו של בן-גוריון, ונשווה אותה לזו של ז'בוטינסקי. ברקע האירועים נדון גם בשאלת המאבק לעבודה עברית וכיצד השתלב בתפישות סוציאליסטיות ולאומיות שונות.

פרשת תל-חי
גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי.

"כל החשבון עוד לא נגמר" – מאורעות תרפ"א
בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו, נספר על יפו שבה החלו המאורעות, ונדון בסיבות שקשורות בהצהרת בלפור ותגובת הערבים לציונות. בין היתר נראה את יחסו של ברנר, שנרצח במאורעות, לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.

מ"כותל הדמעות" ל"כותל הגיבורים" 
מתי החלו תפילות ציבוריות ליד הכותל? משהחלו, החל גם המאבק עם המוסלמים בגין הבעלות על הסמטה הצרה שלמרגלותיו. ככל שהסלים המאבק הלאומי, כך ניצל אמין אל חוסייני את המאבק על הכותל לביצור מעמדו ומעמד האסלאם גם כתנועה לאומית. הדברים הובילו בסופו של דבר למאורעות תרפ"ט, ולאחר מכן גם היהודים הפכו את "כותל הדמעות" לסמל לאומי – "כותל הגיבורים".

"בוקרה פיל מישמיש" – ההתיישבות היהודית ורכישת אדמות מערבים
סיפורים מאחורי קלעי הטאבו - רכישת קרקעות מערבים לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. בהרצאה נכיר את המשטר הקרקעי וחוק הקרקעות העות'מאני והמשכו המנדטורי. נספר על מניעי ה'אפנדים' לרכוש קרקעות וגם למכור אותן.

"ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" - האם היתה הארץ ריקה?
הסכסוך היהודי-ערבי נסוב על הזכות למדינה בארץ ישראל. לא פעם נשמעים טיעונים היסטוריים, כביכול יש בכוחם לחזק דעתו של צד כלשהו. אחד מהטיעונים הוא טענת הארץ הריקה. בלי קשר לשאלה אם יש צורך בטיעון זה בסכסוך הפוליטי, מעניין לבדוק את האמת בטענה: האומנם היתה הארץ ריקה? התשובה, כרגיל, מורכבת. בהרצאה, על בסיס תיאורים היסטוריים ומקורות ארכיוניים שונים, נענה על מספר שאלות: מה היה גודל האוכלוסייה ערב ההתיישבות הציונית? היכן ישבה האוכלוסייה הלא-יהודית ומה היתה צפיפותה? כמה ותיקה היתה האוכלוסייה הלא-יהודית? התשובות תהיינה די ברורות, אף אם לא נוטות בהכרח לכיוון אחד...

עלייתה ונפילתה של ההנהגה הפלסטינית – 1948-1929
ראשיתה של התנועה הפלסטינית קשורה בטבורה לתנועה הציונית. שנות העשרים היו שנים מכוננות ושיאן מבחינת הפלסטינים היה בניית כוחו של אמין אל חוסייני, ומאורעות תרפ"ט. בהרצאה נדון בשאלה כיצד דעכה התארגנות התנועה מאז ועד 1948.

עם, לאום, ארץ – האם תיתכן מדינה פלסטינית?

יש "אומה פלסטינית"? מהי לאומיות מודרנית והאם ניתן לייחסה לתהליך כינון הזהות הפלסטינית? על רקע האירועים הפוליטיים והשפעת תנועות לאומיות במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, באירופה ובמזרח התיכון, נברר מהו המושג הגיאוגרפי-היסטורי 'פלסטין', וכיצד אומץ ככלי פוליטי בידי קהילת המולדת שחיה ממערב לירדן. כל זאת, בראי מאורעות 1920 ו-1921. 

ערביי ישראל בצבת זהויות, בהדגמה על הערים הערביות (ובמיוחד יפו)
1948 מצאה את העיר יפו, בעלת האוכלוסייה הערבית הגדולה בארץ (כ-70,000) מדוללת ושסועה. תחת שלטון חדש החלו "השורדים", כפי שכונו, לשקם את הקהילה. בהרצאה נבחן את תהליך הסוציאליזציה של ערביי ישראל בכלל, ובערים המעורבות, ויפו, בפרט – תהליך שהחל במיוחד עם הדור השני ("הדור הזקוף"). נעמוד על ההבדלים ועל המושגים "עיר מעורבת" ו"דו-קיום" בעיני הערבים. כן נבחן את היחסים הפנים קהילתיים (מוסלמים, נוצרים לכיתותיהם השונות) ויהודים שהגיעו כעולים חדשים ובימינו – עם תהליכי הג'נטריפיקציה המואצים. האם בעיר "תל-אביב – יפו" נוצרה קהילה משותפת?

הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?
מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?

מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים 
עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.

הגולן – הסיפור הלא ידוע: מפינוי הערבים ב-1967 ועד "העם עם הגולן"
כמה יישובים סוריים היו בגולן לפני מלחמת ששת הימים? וכמה תושבים? בהרצאה נלמד תמונת הנוף הלא ידועה של יישובי המיעוטים ברמת הגולן עד 1967 ופינויים במלחמת ששת הימים. כן, נשמע על הפוליטיקה שעמדה מאחורי ההתיישבות החדשה מאז 1967. ונקנח בסיפור הקמפיין הגדול הראשון שנעשה בישראל תחת הסיסמה "העם עם הגולן", וכיצד מותג הגולן מחדש בסיסמה "הגולן. פתוח לחיים".

גילוי הנגב
המסעות הגדולים שערכו חוקרים ומרגלים נוצרים במאה הי"ט, המשיכו במסעות מחקר של אנשי צבא בריטים וציונים. אט אט נחשפו 'צפונות נגב' (ביטוי של בנו רותנברג – אחד ממגלי הנגב), ותרמו לכך גם ארכיאולוגים שהתחקו אחר הנבטים. השלימו את הגילויים – תנועות הנוער שבמסעותיהם האתגריים, שהמשיכו גם בצבא, וכן, תוכניות ההתיישבות בנגב הרחוק וגילוי המחצבים ופוטנציאל נמל אילת.

אלטנוילנד – הרומן הכמו-אוטופי של הרצל
חוקרים מתלבטים אם יצירותיו הספרותיות של הרצל, העיתונאי המוכשר, היו מעולות או לאו דווקא... הוא כתב מספר מחזות, אבל יצירה ספרותית אחת, רומן בשם 'אלטנוילנד' (ארץ ישנה-חדשה) היה ממוען ליהודים וכוונתו היתה להניעם לצעוד בעקבותיו להקמת מדינה. בהרצאה נספר את עלילת הרומן וננתח אותו הן מבחינה ספרותית (האם ז'אנר הכתיבה האוטופית?) והן מבחינת תוכנו הציוני.

"קסם המזרח הנאלח" – נחום גוטמן והמבט הרומנטי על האוריינט
במשפט הקצר "קסם המזרח הנפלא והנאלח" תימצת נחום גוטמן את הקונפליקט בין המבט המערבי על המזרח כמושא חלומות נשגב, מפליא ורומנטי, לבין חשש וגועל מפני הסחי והדומן. בעידן של פוליטיקלי קורקט ובניתוח אוריינטליסטי בין השיטין, נראה כיצד הוטמעה תפישת העולם הקולוניאליסטית במסר החינוכי-ציוני. "אני נוסע לאפריקה" – כך הכריז גוטמן על הרפתקה חצי-דימיונית. ואנו, לא נסתפק בגוטמן היפואי והתל-אביבי, אלא, בעזרת סיפוריו וציוריו (ועם סיוע של מסע נוסף – של נחום וילבוש), נרחיק עדות לאפריקה – "המזרח" הוירטואלי.

יוסף חיים ברנר – הסופר שניבא את מותו
בהרצאה נספר על ברנר, על חיבוטי הנפש שלו וביקורתו על היהדות המסורתית ועל הציונות. כל זאת, בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו. נראה את יחסו של ברנר לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.

עץ הזית והצבר – נרטיבים מתנגשים בין יהודים וערבים
הצבר והזית "מככבים" בשירה ובאמנות של שני העמים בארץ ישראל. כל עם עושה זאת בדרכו, עם נרטיב משלו. בהרצאה נערוך השוואה מעניינת בין נרטיבים אלה, באמצעות אמנות ושירה שפיתחו הערבים והיהודים עם השנים ונבחן כיצד הייצוגים האמנותיים הללו מהווים מטפורה וסמל ללאומיות ושורשיות.

יפו יפת ימים
עיר הנמל החשובה בא"י בעת החדשה, עיר יצוא תפוזי ג'אפה המפורסמים, ואף 'עיר הנמל של ירושלים', הייתה צבעונית ותוססת תודות לתערובת רב תרבותית, האופיינית לערי הים התיכון בכלל. אך ייחודיותה של יפו נבעה גם מהיותה עיר "לבנטינית", תודות למפגש מערב-מזרח, בין סוחרים, אנשי דת, עולים חדשים ועוד רבים אחרים. ומה נותר מאווירת עיר הנמל כיום? כיצד ממותגת יפו כיום?

"כלת הים – מיתוסים יפואיים"
"יפת בן נח בנה אותה, וקרא שמו עליה" (עגנון). יפתים, מפלצות ימיות, סערות, מובי דיק, מיתוסי בריאה ולידה; מצרים, כנען, ישראל ויוון; יונה הנביא, מיתוס אנדרומדה, לידת הנצרות (פטרוס) ודורון לבית המקדש; כל אלה ועוד – על ההיסטוריה המסתורית והפחות ידועה של יפו – מאז ים לבנט ועד השטח הגדול.

עג'מי – לא רק סרט: יפו לפני ואחרי 1948
הערבים שנותרו ביפו (כ-3,500 מתוך 70,000 שהיו לפני קום המדינה) רוכזו תחת ממשל צבאי בשכונת עג'מי. מה היה מעמדם מאז ומהן ההשלכות לכך עד היום? בהרצאה נבחן את המציאות נוכח הג'נטריפיקציה המואצת, והדו-קיום שנוצר בין יהודים וערבים.

תפוזי "ג'אפה" – של מי התפוז? התחרות בין הפרדסנות היהודית והערבית
מי היו מגדלי התפוזים הראשונים? מי המציא את המותג "ג'אפה"? מעניין ששמו של המותג נבחר כשהעיר יפו כבר היתה מאוכלסת רק בערבים. בניגוד לדימוי הציוני, ענף הפרדסנות התפתח, במקביל, במגזרים היהודי והערבי. כיצד צלחו פרדסני הארץ – יהודים וערבים, בניצוח שלטונות המנדט, את ההתמודדות עם קשיי הייצוא? זאת בימי מצוק ומאורעות, שעה שנלחמו זה בזה. עם השנים, הפך התפוז לסמל, ושוב – לא רק ציוני. בהרצאה נספר כיצד השתמשו שני הלאומים הנצים בתפוז כסמל. כן נספר מה קרה למותג "ג'אפה" אחרי 1948, עם שירוש שורשי התפוז מיפו.

הבו צדק לנווה-צדק?
מי השכונה הראשונה מחוץ ליפו? תל-אביב הצעירה סיפרה את סיפור החלוצי, כאי בחולות, אך האומנם? מדוע לא זכו השכונות שקדמו לה בתהילת החלוציות? נווה צדק ובנותיה (נווה-שלום, מחנה-יוסף, אחווה, ועוד), ואלהאלה הטמפלרית (עם קפה לורנץ ההיסטורי) – כל אלה כיום "גדת" פארק המסילה החדש, קדמו לתל-אביב. כיצד נוצר, אפוא, הנרטיב של העיר העברית הראשונה?

"אין כמו יפו בלילות'ה" – "כלת הים" בקולנוע ובזמר
יפו בשנות ה-60 נעשתה למה שמכונה כיום "התפוח הזעיר" (בהשאלה מה"תפוח הגדול" – ניו-יורק). הרבה סרטים צולמו בסביבתה (השוטר אזולאי, למשל) – מדוע? מי היו הבמאים? והרבה שירים ניסו לפענח את סוד קסמה והפחד שליווה את חורבותיה ("השטח הגדול"). כל זאת, ויותר: גיורא גודיק הפך את יפו (אלהמברה) לברודוויי, עם מחזות הזמר המצליחים שהביא דווקא למקום שלא היה במרכז הסצנה עד אז.

תל-אביב – עיר ואוטופיה: כיצד מיתגה עצמה תל-אביב כעיר הציונית ב'הא' הידיעה? 
כידוע, עבודת אדמה והתיישבות בכפר נחשבו חלוציות. ואיך נראתה תל-אביב בעיניים ציוניות? תל-אביב הצליחה בקסמה לשכנע שיש צורך גם בעיר! אבל האם בכלל קמה כעיר או כשכונה של יפו? כל זה ננתח בהרצאה בראי 'הפרוספקט' המפורסם של מייסדי תל-אביב.

פטריק גדס מתכנן את תל-אביב – ציונות, עירוניות, והאתוס החקלאי
תל-אביב נוסדה בשנת 1909, אך רק בשנת 1921 קיבלה הכרה כעיר (אף שעדיין היתה כפופה ליפו). בשנים אלה הוזמן מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס לתכנן את העיר. בהרצאה מסופר סיפורה של העיר בשנות העשרים, בראי השקפתו התכנונית והאידיאולוגית של גדס, אך גם של תושבי העיר ודיזנגוף וביאליק בראשם.

"אם אשכחך ירושלים" מול "מי יבנה לי בית בתל-אביב?" 
התקווה לגאולה והגעגוע לירושלים לאורך הדורות נדחו בסדר היום הציוני החדש. העיר המודרנית והחילונית, תל-אביב, שצמחה מן החולות, ללא עבר מעיק, ידעה מראשיתה לעצב את סיפורה. בעיר העברית הראשונה, "עיר גנים" מודרנית, כל דבר היה הירואי – מהגרלת הצדפים, דרך הקיוסק הראשון, ועד התכנית ההורטוקולטורית של פטריק גדס.

מה בין גימנסיה הרצליה, האוניברסיטה, ובית הכנסת הגדול של תל-אביב?
התחרות בין ירושלים ותל-אביב הגיעה לשיאה בבניית "המקדש הלאומי" של עם הספר, שהחליף את עבודת הקורבנות ברוח ולימוד. שני המוסדות – האוניברסיטה, וגימנסיה הרצליה – התחרו על הכתר, מה שהתבטא גם בארכיטקטורה. אולם, מה עם בית כנסת לתפילה פשוטה? על זה לא חשבו מייסדי תל-אביב, ועברו כמה שנים עד שנזכרו שעיר ייצוגית חייבת בית כנסת גדול וייצוגי...

"תֵּל אָבִיב [הקטנה] עִיר הַקֹּדֶשׁ" (אבות ישורון)
חשבתם שרק היום מתפלמסים על צביון מסורתי במרחב הציבורי? כיצד ביטאו בתי תל-אביב, חנויותיה (ממכר חזיר!) והפסלים ואריחי הקרמיקה, את הציונות ה"חילונית"? 'מדינת הלאום' ורעיון 'היהודי החדש' לעומת הדת בגולה – הרצאה בדגש הפולמוס בין דתיים וחילוניים על עיצוב העיר העברית.

הגמל מעופף? – סיפורה של תערוכה ביריד המזרח
ירידי המזרח לא היו "סתם" תערוכה. הם היו חלק ממאמצה של תל אביב לקבע את מעמדה כנושאת דגל המעשה הציוני, במאבקה הסמוי עם ירושלים, בראי המאבק הלאומי. בעזרת סמלים שונים כמו האוקסימורון 'הגמל המעופף', חתרה תל אביב להיות העיר החשובה במזרח התיכון. בהרצאה נשלב תמונות היסטוריות של ירידים בינלאומיים שמהם "העתיקה" תל-אביב את רעיון היריד.

בין ירקון לים – סיור וירטואלי מהר נפוליאון לחצי האי הירקוני
"נצעד" בהרצאה בין ה"הר" היחיד שיש בתל-אביב, דרך שבע הטחנות של הכפר ג'רישה. היום האתר הוא הפארק העירוני הגדול בארץ: גני יהושע. שפע פרשיות היסטוריות עלומות ואפילו... רצח... התערוכה הבינלאומית ב-1934 ו-1936, המכביה והנמל הציוני הראשון – כל אלה לאורך הנהר העירוני הציוני!

"המקף" בין תל-אביב ליפו: האם וכיצד סופחה יפו לתל-אביב? 
יש ערים שבליבן חומה פיזית, ויש ערים, כמו שתי הערים יפו ותל אביב, שבינן התעצבה חומה מדומיינת, באזור מנשייה. העיר המעורבת יפו נעזבה בהדרגה על-ידי יהודים, לטובת השכנה הצעירה תל-אביב וההסלמה הגיעה לשיאה ב-1948. בהרצאה נערוך סיור וירטואלי בקו התפר בין הערים, בו נתאר את היחסים ביניהן לפני קום המדינה ונעמוד על השינויים הכבירים ביחסים ובעיצוב הנוף - לאחר קום המדינה - עם סיפוחה של יפו על-ידי תל-אביב. כן נדון בהצבת המקף בשמה של העיר המאוחדת, עניין שהיה גם הוא מוקד לוויכוח, ולסיום נשאל: האם כיום יש עדיין משמעות למקף? 

אבן השתיה: התפתחות קדושת ירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות
איך קרה שדווקא מהמקום העמוק ביותר ("טבור העולם") התרחשו העליות לשמיים הרוחניות ביותר? מניין שאוב הצורך המסורתי של חיבור בין תהום לשמיים? בהרצאה נבחן את סיפורי העלייה לשמיים בשלוש הדתות ועיצוב ירושלים כ'אקסיס מונדי'.

"יהדות" חדשה בתקופת שיבת ציון – בין פרס לעזרא ונחמיה
לא רבים יודעים שהתקופה החשובה הזו, היא היא שעיצבה את עם ישראל מבחינה דתית. עד אז אין לדבר על "יהדות". המפנה חל עם הצהרת כורש, שאפשר לחזור עם כלי המקדש ולבנותו, תחת שלטון פחה פרסי. אלא שרוב תושבי יהודה לשעבר ("יהודאים") בחרו להישאר ב"סיר הבשר" בבבל. מעטים חזרו לפחוות יהודה הקטנה ובנו את בית המקדש השני. עזרא ונחמיה הוסיפו לכך גם את עיצובה מחדש של הדת. מה השוני? במה נבדל ה"עם לבדד ישכון" ממה שהיה טרם גלות בבל?

העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.

מירושלים הקדושה בתקופה הביזנטית לבירת ממלכת הצלבנים
נוצרים שלטו בירושלים בשלוש תקופות: הביזנטית, הצלבנית והמנדט הבריטי. בהרצאה נתאר את מראה ירושלים בשתי התקופות המרתקות – הביזנטית והצלבנית. נספר על הכנסיות, האנשים, העדות השונות, ועל ההבדל בין שתי התקופות. בשתי תקופות אלה לא נתנו הנוצרים ליהודים (וגם למוסלמים) לשבת בעיר הקדושה, כך שכולה עוצבה על טהרת הנצרות. כן נספר על קבלת הנצרות כדת מדינה בתקופה הביזנטית, ועל מסעי הצלב במאה ה-12.

האם ירושלים נזכרת בקוראן? קדושת ירושלים באסלאם 
ירושלים אומנם לא נזכרת בקוראן בשם זה (או אל-קודס ויתר הגרסאות של שמה בערבית), אך המסורת המוסלמית קושרת את המקום המכונה 'אל אקצא' לירושלים, ובמיוחד להר הבית (חרם אל-שריף, בפי המוסלמים). כיצד אימצו המוסלמים כבר במאה השביעית את ירושלים כעיר קדושה, שלישית בקדושתה אחרי מכה ומדינה, וכיצד פיתחו אותה לאור חשיבות, בכ-1300 השנים בהם שלטו בה?

הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.

מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.

נדידת השכינה מבית המקדש להר הזיתים – כיצד התפתח להר קדוש?
אחד האתרים המרתקים בארץ ישראל הוא הר הזיתים. המסורת של שלוש הדתות המונותאיסטיות קושרות אותו ליום הדין ואחרית הימים. בהרצאה נשווה בין מסורת נדידת השכינה מהר הבית להר הזיתים – אצל היהודים, למסורת גילוי סודות המסתורין – אצל הנוצרים. נכיר את הכנסיות והמנזרים הרבים על ההר, נספר על קבר של אישה ששמה התחלף בין נביאה יהודיה, נזירה נוצרית, ובת שייח' מוסלמית. וגם נספר על בית הקברות היהודי שבמורדות הר הזיתים, לו יש קשר למסורות השונות.

האצילה טונשוק הממלוכית, והורם סולטן אשת הסולטן – בונות את ירושלים
בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, לא היינו מצפים שנשים מוסלמיות יהיו "יזמיות". ובכל זאת, שתי נשים כאלה פעלו בירושלים ובנו מבנים חשובים. האחת, סית טונשוק, בנתה מדרסה – ובהרצאה נספר מהי מדרסה באותה תקופה – וגם את קברה. שני המבנים היו מפוארים, כמיטב המסורת הממלוכית. השנייה, רוקסלנה (הורם-סולטן), אשתו האהובה של הסולטן סולימן המפואר, יזמה בית תמחוי ומוסדות צדקה אחרים בירושלים, שלטובתם ולטובת האוכלוסייה גם שיפצה את אמות המים לירושלים. מה היה המניע של כל אחת מנשים אלה? במסגרת ההרצאה נדון בנושאים "מצוות הצדקה" באסלאם, וה"ווקף". 

ירושלים לפני 150 שנה – סיור וירטואלי בעיר העתיקה
חיי יומיום בחצרות ובשווקים, החיים בצוותא של בני העדות השונות ומבני הדת שלהן, המתח סביב עליית שכר הדירה עקב גידול האוכלוסייה היהודית ותקנות החזקה.

לא רק משכנות שאננים... – היציאה היהודית מחוץ לחומה
שנים רבות קיבעה ההיסטוריוגרפיה של ותיקי ירושלים את נחלת שבעה כשכונה הראשונה מחוץ לחומה. כיום, אנחנו כבר יודעים שמשכנות שאננים קדמה לה. אולם, איזו שכונה "נכנסה" באמצע? ההרצאה תדון בעיצוב ירושלים מחוץ לחומה במפגש עם עיצוב הזיכרון ההיסטוריוגרפי.

המעצמות בונות את ירושלים: מסע עולמי ברחובות המאה ה-19
מסע וירטואלי בין מדינות אירופה, באמצעות המבנים המקסימים שנבנו בירושלים במאה ה-19. רוסים, אנגלים, צרפתים, גרמנים, אוסטרים, איטלקים, אתיופים ועוד – כולם השתתפו בניסיון לנכס את ירושלים לעצמם, נוכח שקיעת האימפריה העות'מאנית, וה"קפיטולציות" שניתנו לזרים. נתבונן במבנים המונומנטליים ובעזרת האדריכלות שלהם נוכל לזהות את המעצמות השונות, ונבין כיצד מסיבות פוליטיות, התחרו הללו ביניהן על נוף העיר. 

שכנים ברחוב הנביאים – ההיי-סוסייטי של ירושלים
רחוב הנביאים היה אחד הרחובות האלגנטיים של ירושלים, בו נבנו מבני המעצמות במאה ה-19, בתים של יהודים, נוצרים ומוסלמים עשירים, בתי-חולים ענקיים וקונסוליות שונות. בהרצאה נספר על דמויות ירושלמיות שכנות זו לזו, אף אם לא בטוח שנוצרו קשרים ביניהן... בין הדמויות עליהן נספר: קונרד שיק, אלברט ואנה טיכו, ד"ר הלנה כגן ועוד... 

ה"צלבנים" החדשים: ירושלים בירת המנדט הבריטי
מדוע בחרו הבריטים את ירושלים כבירת המנדט? בהרצאה נספר על הזיקה הדתית של הבריטים לארץ הקודש, ולירושלים בפרט, ונבחן כיצד למרות היותם אומה נוצרית, עיצבו את ירושלים באופן ניטרלי, שלא כמו קודמיהם הנוצרים ששלטו בירושלים (הצלבנים). הבטחתו של אלנבי עם כניסתו לירושלים היתה מחויבות לשלוש הדתות וסמליהן, ואילו המבנים המונומנטליים הציבוריים שבנו הבריטים (או גופים בריטיים), דוגמת ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר, בית החברה לתנ"ך, הכנסייה הסקוטית, ועוד רבים – נבנו לפי רוח התקופה (הסגנון המודרניסטי, הבינלאומי) אך גם תוך מחווה להיסטוריה הארץ-ישראלית.

ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.

היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.

מ"כותל הדמעות" ל"כותל הגיבורים" 
מתי החלו תפילות ציבוריות ליד הכותל? משהחלו, החל גם המאבק עם המוסלמים בגין הבעלות על הסמטה הצרה שלמרגלותיו. ככל שהסלים המאבק הלאומי, כך ניצל אמין אל חוסייני את המאבק על הכותל לביצור מעמדו ומעמד האסלאם גם כתנועה לאומית. הדברים הובילו בסופו של דבר למאורעות תרפ"ט, ולאחר מכן גם היהודים הפכו את "כותל הדמעות" לסמל לאומי – "כותל הגיבורים".

ישראל והאו"ם: כיצד הפכה ירושלים לבירת ישראל
מהלכים דיפלומטיים הרי גורל ליוו את ההחלטה הדרמטית של בן-גוריון, בדצמבר 1949,  להכריז על ירושלים כבירת ישראל, לאחר שנה וחצי של אי ודאות גדולה – האם תהיה חלק ממדינת ישראל, או בידי האו"ם? מוסדות המדינה – הסמל הלאומי לתקומה – נותרו בתל-אביב והסיכון הרב להכריז על ירושלים כבירה, חרף התנגדות האו"ם, המדינות הקתוליות, וכמובן מדינות ערב, היה כרוך בחשש להפסיד את הישגי מדינת ישראל ומלחמת העצמאות. 

The Town & The Crown: עיצוב ירושלים כבירה ואזרחי העיר
הסיפור של ירושלים לא היה חייב להיות כזה... תוך השוואה לערי בירה אחרות בעולם, נדון בפער בין בירת מדינת הלאום (The Crown), לבין המצב הכלכלי של ירושלים (The Town), לאחר קום המדינה. בהרצאה נשאל מדוע הזניחו קברניטי המדינה את ירושלים והעלימו עין מתחינות אנשי ירושלים לשחרר את העיר מתלות כלכלית על-ידי ארגון מקורות הכנסה מתאימים לתושביה. לכך יש השלכות על מצבה של ירושלים - עד ימינו.

הצ'רקסים במדינת ישראל
הצ'רקסים הם מיעוט קטן במדינת ישראל, אבל בכל המזרח התיכון יש כמה מיליונים, שהובאו במסגרת מבצע פוליטי ע"י הסולטן עבדול-חמיד השני, במאה ה-19. מדוע הובאו וכיצד והיכן יושבו? נספר על ייחודיותו של מיעוט זה בארץ: פולקלור ותיירות, וכיצד מסתדרים הצ'רקסים עם סביבתם – היהודית והערבית.

אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.

איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל". 

עין-כרם – הכפר הציורי וכנסיותיו: חוץ לארץ בארץ...
ההיסטוריה הנוצרית – כנסיות ומנזרים, בכפר הפסטורלי ומלא ההוד. הרצאה ובה זווית אחרת על הכפר המיוחד: בנוסף לאתרים הנוצריים, נספר את תולדות הכפר המוסלמי-מוע'רבי, עם המעיין והמסגד ובתיו המפוארים. ניווכח כיצד הפך למעין שכונה עירונית עוד לפני 1948, ונמשיך בתמורות שחלו לאחר קום המדינה עם התוכנית להפיכתו למושב עולים ולבסוף לשכונה נידחת של ירושלים. לא נפסח גם על סיפור כפר הנוער החקלאי של רחל ינאית, ועל עמק התימנים שסובל עד היום מבעיות של תשתית והכרה. כן נדון בתוכניות הבניה שמאיימות על יפי הכפר-שכונה בימינו.

שלוש ירושלים – האומנם איחוד?
כניסת ירדן למלחמת ששת הימים ותוכנית מגירה קודמת, הביאו לכיבוש מזרח ירושלים, ובעקבות זאת הרחבת גבולות העיר פי שלושה. כל אופיה של העיר השתנה מאז, כאשר כשליש מתושבי העיר ערבים. לכך יש להוסיף את החלק הצפון-מערבי של העיר שהוא חרדי (והיום גם דתי-לאומי). כיצד "מאחדים" עיר שסועה ומנהלים אותה? נדון באתגרים ובשאלת "איחוד ירושלים". כן נראה בהרצאה איך התקבלה ההחלטה על 'יום ירושלים'.

פעמיים סמואה 
נופים געשיים במפגש עם ים סוער, מסורת וקידמה, פגאניות, נצרות ואימפריאליזם - מדינת האיים המפוצלת לשתיים: סמואה, וסמואה האמריקאית – עם הכבוד הלאומי המפוצל, שאפילו קו התאריך עובר ביניהן!

מי שמע על טונגה?
ממלכת איים נמוכים ומאוימים בהצפה, שמעולם לא נשלטה בידי המעצמות הקולוניאליסטיות. כיצד מחזיקה המדינה הדתית מאוד הזו מעמד? ומה אוכלים בה? אתרי התיירות נסתרים למדי, בעיקר בקבוצות האיים טונגטאפו, וואוואו, וחאפאיי,  אך זו המדינה היחידה שמאפשרת שחייה עם לוויתנים - מה שכמובן שנוי במחלוקת כבדה.

גן עדן ושמו פולינזיה הצרפתית
מסע קסום במדינת פולינזיה הצרפתית (טהיטי) בדרום האוקיינוס השקט – כ-120 איים קטנים מרוחקים זה מזה, חלקם לא מיושבים ורובם לא מתויירים. נכיר את הנופים הטרופיים, הריקודים, ואפילו מעט ארכיאולוגיה. כמובן שלא נפסח על הקשר של מלוויל, גוגן וז'ק ברל למקום שנראה כיקום אחר.

נופים עוצרי נשימה בוונואטו
בדרום הפסיפיק חבויה מדינת איים קטנה ויפה, בעלת נוף טרופי עתיר מפלים ונהרות. בהרצאה אספר על הטיולים ההרפתקניים שמזמנת ונואטו, כמו קניון מילניום, נהרות שהכניסה אליהם מותרת רק באירוח צ'יפים, והר געש פעיל. כן נכיר את תושביה הנפלאים של המדינה, שעדיין אינה מתוירת מאוד, וכן את המוזיקה והריקודים המסורתיים המשומרים כיום ב"פסטיבל" מוקפד ומפתיע ביחס לרמת הפיתוח הנמוכה של המדינה.

אוסטרליה: מסע בקרוון עם הנוודים כסופי השיער
אוסטרלים רבים נוהגים לצאת בגיל השלישי לנדודים בקרוואנים לסוגיהם ברחבי אוסטרליה. בהרצאה אספר על טיול ארוך בקמפר-ואן שאפשר מפגש מרתק עם אותם "נוודים כסופי שיער", שמחכים לפנסיה כדי לצאת למסע, רחוק מהמשפחה ומחייהם הקודמים, ברחבי היבשת הגדולה עתירת נופים מרהיבים זו. אחד האזורים המעניינים הוא חבל קימברלי, שהוצע להקים בו מעין מדינה ליהודים, שיכולה היתה להציל רבים ערב השואה.

יפן: אביב או סתיו?
בהרצאה אני מזמינה אתכם לטייל איתי ביפן בשתי העונות היפות: סתיו – בזמן השלכת בהרי האלפים היפניים, ואביב - פריחת הדובדבן בעמקים הכפריים. גם בלי ידיעת השפה ניתן לטייל בקלות רבה במדינה מסבירת פנים זו. המרחב הכפרי מזמין מפגשים, חוויות והיכרות מעניינת עם הטבע והתרבות של ארץ מרתקת זו.

אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.

אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.

איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל". 

עין-כרם – הכפר הציורי וכנסיותיו: חוץ לארץ בארץ...
ההיסטוריה הנוצרית – כנסיות ומנזרים, בכפר הפסטורלי ומלא ההוד. הרצאה ובה זווית אחרת על הכפר המיוחד: בנוסף לאתרים הנוצריים, נספר את תולדות הכפר המוסלמי-מוע'רבי, עם המעיין והמסגד ובתיו המפוארים. ניווכח כיצד הפך למעין שכונה עירונית עוד לפני 1948, ונמשיך בתמורות שחלו לאחר קום המדינה עם התוכנית להפיכתו למושב עולים ולבסוף לשכונה נידחת של ירושלים. לא נפסח גם על סיפור כפר הנוער החקלאי של רחל ינאית, ועל עמק התימנים שסובל עד היום מבעיות של תשתית והכרה. כן נדון בתוכניות הבניה שמאיימות על יפי הכפר-שכונה בימינו.

מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.

נדידת השכינה מבית המקדש להר הזיתים – כיצד התפתח להר קדוש?
אחד האתרים המרתקים בארץ ישראל הוא הר הזיתים. המסורת של שלוש הדתות המונותאיסטיות קושרות אותו ליום הדין ואחרית הימים. בהרצאה נשווה בין מסורת נדידת השכינה מהר הבית להר הזיתים – אצל היהודים, למסורת גילוי סודות המסתורין – אצל הנוצרים. נכיר את הכנסיות והמנזרים הרבים על ההר, נספר על קבר של אישה ששמה התחלף בין נביאה יהודיה, נזירה נוצרית, ובת שייח' מוסלמית. וגם נספר על בית הקברות היהודי שבמורדות הר הזיתים, לו יש קשר למסורות השונות.

העדות הנוצריות בארץ
מהפילוגים הגדולים בהיסטוריה, ועד העדות הנוצריות בימינו בארץ. מיעוט קטן מפוצל בין כיתות שונות, בצבת לחצים בין המדינה היהודית לרוב הערבי-מוסלמי. כיצד מתקיימים בתנאים אלה ומהן העמדות הפוליטיות שמחזיקים הערבים הנוצרים בישראל? בהרצאה נעמוד גם על ההבדלים בפולחן ובמראה הכנסיות של הכיתות הנוצריות השונות.

האישה בקיבוץ – האם היה שוויון בראשית התנועה הקיבוצית?
סערות ויצרים על הגורן בליל לבנה: מאבק נשים לשיוויון בראשית הקיבוץ רצח או התאבדות? סיפורים מעין-חרוד וקיבוצים אחרים מראשית ימי ההתיישבות – צעירות וצעירים הגיעו ארצה ללא משפחות, והתנסו בחיים קשים של עמל ואידיאולוגיה חדשה, באקלים קשה וסביבה חדשה. כיצד התמודדו עם שאלות החיים הטריוויאליות? בהרצאה ניווכח שמצבן של נשים היה קשה כפליים, נוכח מאבקן לשיוויון.

גדולות מהחיים – מניה שוחט כמשל לנשות העלייה השנייה
מניה שוחט, רחל כצנלסון, חנה מייזל, רחל ינאית, שרה מלכין ועוד רבות, אך עדיין מעטות בקרב הפועלים הצעירים שעלו בעלייה השנייה. כיצד יכלו לקשיים, במה היתה תרומתן לחברה ולאומה?

יליזבטה והמוסקוביות בארץ ישראל
יליזבטה, הנסיכה לבית רומנוב, גיסתו של הצאר הרוסי, בשונה מאנשי השררה, היתה אהודה מאוד, בין השאר בזכות דבקותה בדת. היא נישאה לאחיו של הצאר, סרגיי, ויחד הם ביקרו במקומות הקדושים בארץ ישראל. בהרצאה נספר על יליזבטה ועל המבנים הרוסיים הרבים בארץ (שכונו 'מוסקוביות'), כולל יוזמתה להקים את הכנסייה הגדולה בארץ, בעין כרם, על שמו של סרגיי, לאחר שנרצח. יליזבטה ביקשה להיקבר בהר הזיתים, ובסיפור משנה, שגם אותו נספר, ביקשה דמות נוספת להיקבר סמוך ליליזבטה משום ההשראה שקיבלה ממנה, ולימים נולד ממנה מלך בריטניה הנוכחי.

הרצאות בליווי שירים

"זה שאומר שאין סתיו" – האומנם?
כמו מילותיו של עלי מוהר על זה שאומר שאין סתיו, והוא דווקא אחד מסימניו של הסתיו... נספר בהרצאה על הסתיו והטבע המתחדש בו, במקורות העבריים והארץ-ישראליים, בשירה, ובזמר העברי.

"הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה" (אלתרמן) – הים בתל-אביב הקטנה
האם נכון שדיזנגוף הפנה לתל-אביב את "הגב לים"? בליווי הזמר העברי, השירה ויצירות אמנות, הרצאת קיץ כייפית על הים בתל-אביב הקטנה. מצד אחד: "הים הציוני" – שנועד לשרת את התנועה הלאומית ("זֶה הַיָּם יַמֵּנוּ, סֵמֶל לְדִגְלֵנוּ" - לוין קיפניס), אך מצד שני: ב"פרומנדה" היו גם פורקן יצרים ושערוריות קטנות.

מה עדיף: "מי יבנה לי בית בתל-אביב" או: "מבית אלפא עד נהלל"? – שירי תל-אביב הקטנה וההתיישבות החלוצית
השסע בין העיר והכפר – שניהם ציוניים, שניהם חלוציים, ובכל זאת, שתי אידיאולוגיות מנוגדות. שנות העשרים והשלושים היו תקופה של פריחה בחקלאות (פרדסים, למשל), אך גם בתיעוש הארץ (כן... כבר אז!). כסף רב זרם ע"י משקיעים, ומפלגות היישוב התחרו ביניהן על השליטה. כיצד התבטא כל השסע הזה בזמר העברי?

"עבר זמנה של תל-אביב הקטנטנה"? – שירי תל אביב
כיאה לסמל לאומי, תל-אביב, העיר העברית הראשונה, שרה עצמה בלי סוף: זמר מולחן, שירה ופואטיקה, פובליציסטיקה בעיתונות ועוד ועוד. בהרצאה נספר את סיפורה המופלא של תל-אביב הקטנה, בראי השירים, ולא נקפח כמובן את האמנות: מאות ציורי נופה של העיר הקטנה בידי האמנים הגדולים כמו ראובן, גוטמן, זריצקי ועוד.

נתן אלתרמן עם עצמאות המדינה
אלתרמן בשיריו וטוריו ליווה את האירועים הביטחוניים והמדיניים החשובים: מזמר הפלוגות (1938) למגש הכסף עם קום המדינה. בעזרת השירים המולחנים, נעקוב אחר עמדותיו של אלתרמן ותרומתו החשובה לעידוד העם, אך גם לא פעם לביקורתו על האירועים.

בכרם תימן – סיפורה של אהובה עוזרי והמוזיקה התימנית
זמירים בכרם התימנים – ימי הזוהר של כרם התימנים בשנות ה-70, כאשר על אף העוני והפשע, ואולי בזכותם, פרחה תרבות אותנטית שבישרה עידן חדש במוזיקה. כל זאת על רקע סיפור הקמת כרם התימנים מתחילת המאה ה-20 ויחסה של תל-אביב היחסנית כלפיה.

"דונם פה ודונם שם" – אתוס ומיתוס
אירועים גדולים בשלהי תקופת המנדט ולקראת קום המדינה: המרד הערבי ומאורעות 1939-1936, פעילות המחתרות, הסזון והמאבק בבריטים, והקמת ישובי חומה-ומגדל, שהביאו לשינוי מוחלט באסטרטגיית ההתיישבות ובעיצוב המפה. מדוע נכתב השיר "דונם פה ודונם שם" – האם כמטפורה? ואולי יש אמת היסטורית בגו? נספר על התקופה עם שירי התקופה הרבים.

"קונצ'רטו לצינור" – רכישת הקרקעות וההתיישבות החלוצית בנגב
מי כתב את הקונצ'רטו? רמז: זו רק כותרת מקאמה מצחיקה! ההתיישבות בנגב, כולל עד עוטף עזה, הצמיחה המון שירים. לא היתה זו תקופה קלה, אבל שירים, שירה ופובליציסטיקה יכולים להאיר עינינו על הקשיים וההצלחות במעשה הציוני החלוצי באזור הנידח והמדברי, כיצד הובילו מים, מה היו היחסים עם הבדווים בסביבה, וכיצד כל זה השפיע על גבולות מדינת ישראל (רמז: הגלדיולות שפרחו ברביבים...).

"על הנגב יורד ליל הטל" – הנגב בזמר העברי
הנגב זכה לשירים רבים, משום נידחותו והקריאה הציונית לבוא וליישבו. היה זה מעשה הירואי להתיישב במקום קשה ומדברי זה, בתנאי סכנה וריחוק. בהרצאה נתמקד בשירי הנגב, אך לא רק, אלא גם נראה צילומים היסטוריים ייחודיים של מגלי הנגב במסעות תנועות הנוער והחוקרים שקדמו להן. 

"אין כמו יפו בלילות'ה" – "כלת הים" בקולנוע ובזמר
יפו בשנות ה-60 נעשתה למה שמכונה כיום "התפוח הזעיר" (בהשאלה מה"תפוח הגדול" – ניו-יורק). הרבה סרטים צולמו בסביבתה (השוטר אזולאי, למשל) – מדוע? מי היו הבמאים? והרבה שירים ניסו לפענח את סוד קסמה והפחד שליווה את חורבותיה ("השטח הגדול"). כל זאת, ויותר: גיורא גודיק הפך את יפו (אלהמברה) לברודוויי, עם מחזות הזמר המצליחים שהביא דווקא למקום שלא היה במרכז הסצנה עד אז.

"גמל גמלי..." – דימוי אוריינטלי בזמר ובאמנות
מפגש האמנים והיוצרים המוסיקליים עם המזרח, הוליד חיבורים מעניינים בתחומי תרבות שונים. הגמל, כמייצג את תרבות המזרח, הפך תימה קבועה בידי אמנים כמו ראובן ואחרים, ונכנס לשירה העברית בשירי שלונסקי, אבות ישורון ועוד רבים. כמובן שחלק משירים אלה הולחנו, ובהרצאה נשמיע לא מעט משירים אלה, בלוויית יצירות האמנות הפלסטית (ציורים, פסלים).

"מי יצילני מרעב?" שירי עבודה ועמל
"יה חלילי, יה עמלי"... האתוס הלאומי היה עבודה. ולא סתם עבודה, כי אם "עבודה עברית". כדי להצליח בשינוי אופיו של עם סוחרים ונוודים בגולה, צריך היה להנחיל את עבודת הכפיים, ורצוי בחקלאות, כדי לקשור לאדמה, שהיא בפני עצמה אתוס עברי-חלוצי. הנחלת הערכים הללו נעשתה, בין היתר, על-ידי שירים, שחלקם הושרו על-ידי העובדים בשדה ובמקומות האחרים. וכן, הרבה מאוד יצירות אמנות הנציחו את הפועלים בעבודתם, וגם יצירות אלה נביא בהרצאה.

"ווטרגייט" – הסודות והשירים מאחורי תוכניות הובלת המים בישראל
סיפורם של המהנדס שמחה בלאס וחברת מקורות שיזמו אשכול וספיר. ראשית הובלת המים ע"י התנועה הציונית היתה עוד לפני קום המדינה וקשורה בהתיישבות בנגב. לאחר קום המדינה נוספו קו ירקון-נגב והמוביל הארצי. מהשמחה הגדולה של מציאת מים בראשון-לציון, ועד קווי המוביל הארצי – כל אלה תועדו בשירים וסרטים, מהם נטעם בהרצאה זו.

הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.

ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.

הדת האזרחית – עליות לרגל ציוניות: תל-חי
גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי.

 חגים ומועדים

ראש השנה (חגי תשרי)
"זה שאומר שאין סתיו" – האומנם?

כמו מילותיו של עלי מוהר על זה שאומר שאין סתיו, והוא דווקא אחד מסימניו של הסתיו... נספר בהרצאה על הסתיו והטבע המתחדש בו, במקורות העבריים והארץ-ישראליים, בשירה, ובזמר העברי.

יום כיפור
עקדת יצחק בשירה ובאמנות – היחס לשכול בישראל.

פרשת 'עקדת יצחק' הינה כידוע המיתוס שחולל את האתוס המכונן של עם ישראל, ולמעשה של הדתות המונותאיסטיות בכלל. בהרצאה נבחן כיצד שימשה העקדה גם למיתוס הלאומי-ציוני ואילו תמורות חלו בימינו ביחס למיתוס. נעשה זאת באמצעות השירה היפה, ואמנות פלסטית (ציור ופיסול). נדון בין היתר ביצירותיהם של יהודית כפרי, חיים גורי, מנשה קדישמן, ועוד רבים אחרות ואחרים.

סוכות 
העלייה לרגל בימי הבית השני

בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים. 

2 בנובמבר (יום הצהרת בלפור)
הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?

מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?

יום הזיכרון לרבין
התקדשותה של כיכר העיר – מכיכר מלכי ישראל לכיכר רבין: האם בדרך לעיצוב הזיכרון איבדנו את הכיכר האזרחית? כיכר מלכי ישראל תוכננה ככיכר העיר, האקרופוליס של תל-אביב. מה היו תכניה של הכיכר, שלצד העירייה, והאם הצליחו "בוני הנוף" במשימתם? בהרצאה נדון בקונפליקט שנוצר בין הצורך הספונטני, אך גם המכוון היטב, להנצחת רבין, לבין הפרשנות של אזרחי תל-אביב, המייחלים לכיכר עירונית כבערים הגדולות בעולם.

29 בנובמבר (קבלת הצעת החלוקה באו"ם, 1947)
מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים

עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.

חנוכה
כיצד הפך חנוכה לחג ידיעת-הארץ בזכות גימנסיה הרצליה?

חנוכה הוא חג עתיר משמעויות דתיות ואמוניות: ניסים, בית המקדש, קידוש השם, ועוד. נדון באימוצו של החג על -ידי התנועה הציונית כחג לאומי, בעל תכנים חדשים ומסר של גבורה ומוכנות להקרבה. אך במיוחד מענינת הסיבה להסבת החג ל"חג האורים", וכיצד כל זה נקשר לידיעת -הארץ ומסורת טיולים מפוארת. על כל זאת נדון מתוך הקשר של שילוב מסורת ישראל בדרך חדשה, שהותאמה לצרכים לאומים.

האם התייוונו החשמונאים? מנסיקה למפלה
תקופת ממלכת החשמונאים נחשבת בהיסטוריה היהודית-ישראלית כתקופה מפוארת של ימי עצמאות ומלחמת מעטים מול רבים (יוונים). והנה, משפחת חשמונאי ממודיעין שבפריפריה, הקנאית ליהדות ולמצוות, עברה במהרה פוליטיזציה והשתלבות בסביבה ההלניסטית. ההסלמה לא איחרה לבוא: השסעים בין חברה כפרית דבקה במצוות, לבין אליטה שהלכה והתרחקה מדלת העם והתבצרה בירושלים, הביאו את הקץ על הממלכה. בהרצאה נראה את התהליך, אך גם נדון בשאלת הדימוי שהיה לממלכת חשמונאי בעיני חז"ל, דימוי שבתקופה הציונית, בחיפוש אחר גיבורים, די השתנה.

 בחיפוש אחר קברות המכבים
"אינדיאנה ג'ונס" בעקבות קברות המכבים: מה עלינו לחפש? מונומנט ענק בן שבע פירמידות. כך נמסר לנו במקורות ההיסטוריים. החל במאה ה-19 יצאו חוקרים והרפתקנים למבצע חיפוש פירמידות אלה. הם היו נוצרים, ומעניין מה משך אותם דווקא לקברות המכבים. נספר בהרצאה על דמותו של יהודה המכבי (וגם אביו ואחיו) ובמיוחד על סיפור 'חנה ושבעת בניה' שהשפיע מאוד על הנוצרים. בעקבות הנוצרים, גם יהודים החלו בחיפושים אחר הקברים, ואגודה אחת, של יהודים עשירים מאנגליה, אף ניסתה לרכוש את האתר המשוער. בתום ה"מסע" הארכיאולוגי, נספר על עיצוב האתר בימינו, ועל שמות היישובים בסביבת מודיעין. 

"כַּמְּנוֹרָה נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה" – נשים וחנוכה
חנה ושבעת בניה ויהודית והולופרנס – איך מתייחסת המסורת היהודית לנשות תקופת המרד ביוונים? לעומת היהדות שכמעט לא מתייחסת אליהן, ואפילו אין שיר בין שירי חנוכה הרבים ביחס אליהן, דווקא בנצרות הן חשובות במיוחד. ואם כך לגבי חנה ויהודית, הרי שעל בתו של מתתיהו (האם היתה כזו?), ואולי גם על נשות מתתיהו ובניו – איננו יודעים כמעט דבר! נעלה על נס את הנשים, לפי המדרש ומסורות אחרות, בניתוח ביקורתי, ובהשוואה לאסתר המלכה.

חנוכה וחג המולד – זיקות ומנהגי החגים
סיור עולמי בעקבות פסטיבלי חילופי עונות, בדגש על פסטיבלי אש, כמו קרנבל הסטורנליה שהתקיים בתקופה הפגאנית שקדמה לקבלת הנצרות כדת האימפריה הרומית. הקרנבל נערך סביב 25 בדצמבר. מה הקשר לחנוכה? בהרצאה נראה שחנוכה כלל לא נועד לציון נס 'פך השמן'... כן נבחן מנהגים שהתפתחו בימי הביניים, והקשר שלהם לחג הנוצרי.

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט – יום חגה של כנסת ישראל
"נטענו היום את האילן הנאה - אילן עצמאות ישראל" (יו"ר הכנסת, שפרינצק). ט"ו בשבט נחוג בקהילות ישראל כיום ערגה וגעגוע לארץ הקודש. והנה, עם קום המדינה, חגי הנטיעות הלאומיים כבר פרחו, אך עברו שנים עד שנחנך בניין הכנסת היפה, בתאריך הסמלי – ט"ו בשבט. באותו בוקר קידם בן־גוריון את פניהם של 10,000 ילדי העיר בחצר בנייני המוסדות הלאומיים, לפני יציאתם לנטיעות ברחובות ירושלים.

היער הציוני והקרן הקיימת – אתוס הפרחת השממה
"כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ... מאכל"? – אתוס הפרחת השממה ונטיעת יערות. בעיר ולא בכפר, עצי פרי ועצי סרק: כך מינפה קק"ל את ט"ו בשבט למטרות הציוניות, אף שבמקורו כלל לא היה חג של נטיעות וייעור. ועוד: כיצד הפכה קק"ל ל"מייערת הלאומית"?

"מן העיר ומן הכפר" – שירי ט"ו בשבט
מדוע דווקא ט"ו בשבט זכה בשירים כה רבים? בהרצאה נספר כיצד היה נחוג החג בימי קדם, ואיזו תפנית חלה בלידתו מחדש כחג לאומי. כחג שהוא חלק מבניית סמלי האומה, באופן טבעי חוברו עבורו שירים רבים ונכתבו מסכתות להקראה בסגנון של 'הגדה של פסח'. בהרצאה נשמע את השירים ונצפה בסרטים היסטוריים של חגיגות ט"ו בשבט בעיר ובכפר.

י"א באדר
עליות לרגל ציוניות: תל-חי

גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי. 

פורים

מסע ארכיאולוגי-היסטורי באיראן, בעקבות מגילת אסתר
היכן קברי אסתר ומרדכי? ובכן... הם קבורים גם באיראן וגם בגליל. זה טבעה של מסורת! במסע וירטואלי לאיראן נספר על אתריה המופלאים של הארץ היפה הזו ואתריה הארכיאולוגיים, והקשר שלהם למגילת אסתר ולתקופה בה שלטה פרס במזרח התיכון – התקופה בה גם הכריז כורש על 'שיבת ציון' (מכונה גם "תקופת עזרא ונחמיה"), ונבנה בית המקדש השני.

הפולמוס על העדלאידע של אגדתי: הגוף הנשי הוא הפוליטי
תהלוכת העדלאידע של ברוך אגדתי היתה ידועה כאגדה שלא היתה מביישת את קרנבל ריו-דה-ז'נרו... אך במיוחד חיכו כולם לטקס בחירת אסתר המלכה. מסתבר שהאירוע היה קדימון לתחרויות "מלכת היופי". אך כיצד כל זה קשור בפורים? ומי ביקר את הרעיון? על כל זה, בהרצאה שמחה אך גם עם צד אפל.

פסח

העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.

עדויות מצריות וארכיאולוגיות לזמן יציאת מצרים
אין לדעת אם התרחש אירוע יציאת מצרים ככתבו וכלשונו, והמסורת חשובה יותר מן העובדות. ובכל זאת, בהרצאה נבחן את העדויות הארכיאולוגיות, ההיסטוריות (אפיגרפיות) והלשוניות, שתומכות בקיומו של עם נוודים בשולי ארץ ישראל (בין הנגב לסיני). נציג אינספור ציורי סלע וכתובות בכתב פרוטו-סינאי. נמצא שההשוואה לסיפורים המופיעים בספר שמות מרתקת! 

1 במאי

יוסף חיים ברנר – הסופר שניבא את מותו
בהרצאה נספר על ברנר, על חיבוטי הנפש שלו וביקורתו על היהדות המסורתית ועל הציונות. כל זאת, בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו. נראה את יחסו של ברנר לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.

יום השואה

מי' בטבת לכ"ז בניסן - הפולמוס בין דת למדינה בהנצחת השואה
לאחר השואה פעלו הגופים הדתיים במהירות להנצחת הקורבנות ע"י אבלות וקורבנות. מוסדות המדינה העדיפו להדגיש את גילוי הגבורה על פני האבל והכאב. דבר זה יצר קונפליקט, החל מבחירת 'יום השואה' ושמו, ועד עיצוב אתר ההנצחה הממלכתי.

"זיכרון בסלון" – הדור השני: סיפורים מרגשים מפי בת לניצולי שואה
סיפוריהם המרגשים של שני ניצולי שואה (הוריה של ד"ר מיכל אורן), מסופר כמו היו כאן בהרצאה. האב, שנפטר לא מכבר, היה ילד באמסטרדם (קטן בשנתיים מאנה פרנק ולמד בבית הספר בו היא למדה), עבר את השואה בברגן-בלזן ושרד תודות לאירועים מופלאים. האם היתה בת שנתיים וחצי כשהוריה נספו באושוויץ, והיא ואחותה הוחבאו אצל משפחה קתולית מדהימה בבלגיה. מאז התגלגלה במוסדות עליית הנוער עם הרגשת ניתוק תמידית. 

סיפורי שני הניצולים, כיצד הכירו בארץ, והמשך חייהם הפוריים, יסופרו בעזרת קטעי וידיאו בהם סיפרו הם את הסיפורים, תמונות רבות להמחשתם, ובעיקר: הספרים המרגשים שכתבו שניהם להנחלת המורשת לדורות הבאים.

 יום הזיכרון לחללי צה"ל

"שלד הברזל שותק" – שער הגיא במלחמת העצמאות
סיפורו של שער הגיא: השיירות לירושלים והמבצעים לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה, לשחרור הדרך לירושלים. כיצד הוחלט להנציח את האירועים? משירו של חיים גורי ניתן להיזכר ברעיון של המשוריינים: "שלד הברזל שותק...". בהרצאה נספר גם על חטיבת הראל ברכס השיירות, ועל האנדרטה שהוצבה לזכר הקרבות.

משואה לגבורה – בין יד ושם להר הרצל
'הר הרצל', שהוקם מייד אחרי קום המדינה, כמקום קבורתו של חוזה המדינה, אך גם כבית הקברות הצבאי והסמלי של האומה המתחדשת ושל ירושלים בירתה (בדומה לקברי נופלים באומות אחרות, או מצבות 'החייל האלמוני'), מאתגר מבחינת עיצובו. בהרצאה נספר כיצד נוסד ועוצב, ועל הקשר הבלתי ניתן לניתוק בינו לבין האתר הסמוך – יד ושם. במעין סיור וירטואלי נספר על מקבצי המצבות והאנדרטאות בהר הרצל ועל 'השביל המחבר' – שמו של השביל שבין יד ושם לבית הקברות הצבאי.

יום איחוד ירושלים

שלוש ירושלים – האומנם איחוד?
כניסת ירדן למלחמת ששת הימים ותוכנית מגירה קודמת, הביאו לכיבוש מזרח ירושלים, ובעקבות זאת הרחבת גבולות העיר פי שלושה. כל אופיה של העיר השתנה מאז, כאשר כשליש מתושבי העיר ערבים. לכך יש להוסיף את החלק הצפון-מערבי של העיר שהוא חרדי (והיום גם דתי-לאומי). כיצד "מאחדים" עיר שסועה ומנהלים אותה? נדון באתגרים ובשאלת "איחוד ירושלים". כן נראה בהרצאה איך התקבלה ההחלטה על 'יום ירושלים'.

ישראל והאו"ם: כיצד הפכה ירושלים לבירת ישראל
מהלכים דיפלומטיים הרי גורל ליוו את ההחלטה הדרמטית של בן-גוריון, בדצמבר 1949,  להכריז על ירושלים כבירת ישראל, לאחר שנה וחצי של אי ודאות גדולה – האם תהיה חלק ממדינת ישראל, או בידי האו"ם? מוסדות המדינה – הסמל הלאומי לתקומה – נותרו בתל-אביב והסיכון הרב להכריז על ירושלים כבירה, חרף התנגדות האו"ם, המדינות הקתוליות, וכמובן מדינות ערב, היה כרוך בחשש להפסיד את הישגי מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.

יום העצמאות 

נתן אלתרמן עם עצמאות המדינה – הרצאה מוסיקלית
אלתרמן בשיריו וטוריו ליווה את האירועים הביטחוניים והמדיניים החשובים: מזמר הפלוגות (1938) למגש הכסף עם קום המדינה. בעזרת השירים המולחנים, נעקוב אחר עמדותיו של אלתרמן ותרומתו החשובה לעידוד העם, אך גם לא פעם לביקורתו על האירועים.

הקלף הריק: הכרזת העצמאות
בן-גוריון מתאר את האומץ שנדרש להחליט על הכרזת העצמאות במועד זה, ועל השיקולים המדיניים שהיו לדחות זאת. ובכל זאת, ב-14 במאי, נאספו המונים מחוץ למוזיאון לאמנות בשדרות רוטשילד בתל-אביב, כדי לחזות בטקס המכונן את המדינה. אלא שלמרות העמל הרב שהושקע בניסוח מגילת העצמאות לא הספיקו לסיים ולמעשה חתמו חברי מועצת העם על קלף ריק. אך אנו נמחל על כך... ונספר על תוכן המגילה ומה היו השיקולים לניסוח שלמעשה עד היום הוא הטקסט המהווה מעין תחליף לחוקה שעדיין לא חוברה.

ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.

מה בין עם ולאום? הציונות כתנועה לאומית
פתאום קם עם ומרגיש כי הוא לאום... אין ספור עמים (אתנוסים) יש בעולם. כיצד מתחילה תנועה לאומית ומהי ההצדקה של עם לתבוע לעצמו טריטוריה ועצמאות? בהרצאה נבחן את התפתחות הרעיון הלאומי החל במאה ה-18 באירופה, ואת הדעות השונות במחקר לגבי הגדרת לאום והתפתחותו. נתאים את התאוריות השונות לרעיון הציוני שתמיד היה יוצא-דופן במשפחת הלאומים, ובכל זאת הצליח!

הרעיון הציוני לגווניו
התנועה הציונית לא היתה עשויה מקשה אחת. בהרצאה נדון באפשרויות השונות שהועלו בראשיתה של התנועה – בין הרצל, הברון רוטשילד, אחד-העם, "ציוני רוסיה", "ברית שלום" ועוד רבים. וכמובן שהיה גם הרוב היהודי בעולם שלא היה ציוני כלל... נדון בהבדלים ובהצעות ונבחן על בסיס גאופוליטי בהיתכנות ההצעות ובהצלחה בסופו של דבר להביא להקמת מדינת ישראל.

היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.

שבועות

הרים קדושים – התקדשותו של הר סיני בנצרות וביהדות
מדוע לא ידוע מיקומו של הר סיני? ומדוע כן ידוע מיקומו של הר הבית? המסורת היהודית עסקה בכך ונתנה הסברים. זה לא סייע להר סיני, שמשך אלפי פרשנים שניסו לאתרו... כולל מנכ"ל משרד הדתות מייד בתום מלחמת סיני, שמיהר לקדש את ההר המכונה 'ג'בל מוסא', אף שהר זה התקדש, החל מהמאה הרביעית, דווקא בידי נוצרים... מלבד ג'בל זה, יש עוד המון הצעות נוספות לאיתור הר סיני, לפי הסיפור המקראי ועדויות פסבדו-ארכיאולוגיות. נספר בהרצאה על עדויות אלה, ונדון בשאלת המסורת היהודית שביכרה את "העלמת" ההר, לעומת המסורת הנוצרית שקידשה הר מסוים.

הרים מקודשים בעולם: הר חורב וסנטה קתרינה
מסע בין הרים מקודשים שונים בעולם (במזרח הרחוק, אמריקה הלטינית, אירופה, אפריקה ועוד) ותפקודיהם המגוונים לתרבויות שונות. בתום המסע נערוך השוואה למעמדו הא-פולחני של הר סיני ליהודים. נספר את סיפור מנזר סנטה קתרינה האורתודוכסי, שבא למלא ריק זה, ואת מעמדו לאורך דורות של שליטה מוסלמית (וגם קתולית-צלבנית) – כולל אוצרותיו הרבים, ומה שקורה במקום היום תחת שלטון מצרים. 

העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.

משך ההרצאה: עד 90 דקות
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

מאנטי לפרו - לא מיישרת קמטים בשביל אף אחד - ProAging

סמדר גנזי – מייסדת ומובילת תנועת פרו אייג'ינג בישראל בהרצאה מעוררת מחשבה 

מה זה פרו אייג'ינג?

ההפך מאנטי אייג'ינג.

המסר של פרו אייג'ינג מבקש להראות לנשים שיש להן את האפשרות להתנגד ללחץ האנטי אייג'ינג ולאפשר לעצמן לקבל את התבגרותן / הזדקנותן ואת סימני הגיל – בשלום, בלי מלחמה. 

סמדר גנזי נולדה וגדלה בקרית מוצקין, למדה הוראה ופרצה כמטאור בשמי הדוגמנות בשנות השמונים. חיה את עולם האופנה והיופי מבפנים כבר עשרות שנים כבעלת חברה להפקת אירועי ותצוגות אופנה ובארבע השנים האחרונות כבעלת סוכנות לדוגמניות ושחקניות פרו אייג'ריות מגיל 40 – ProAging Models
נקודת המפנה שגרמה לפריצת דרך משמעותית התרחשה לפני כשש שנים, כשהתאשפזה בבית חולים עם חום גבוה שלא ירד במשך כמה ימים. הסיבה לא הייתה וירוס וגם לא שפעת קשה, אלא ניתוח 'אסתטי' שהשתבש, עם השלכות הרות אסון ושהעמיד אותה בסכנת חיים. 

ושם במיטת בית החולים, עם מחט אינפוזיה בווריד וכמויות אדירות של אנטיביוטיקה התחילה לחשוב.

זו היתה הפעם הראשונה בחייה שהחלה להבין שהייתה אידאל היופי, התפרנסה מהמראה שלה, אבל הייתה גם הקורבן של אותו אידאל יופי בדיוק.

בפעם הראשונה בחייה התעוררה אל האמת ולא יכלה שלא להסתכל לה בעיניים.

• מה בדיוק קרה לה? על איזה ניתוח 'אסתטי' מדובר?
• איך קרה שהספורטאית שחלמה בבית הספר היסודי להיות מורה לחינוך גופני, הפכה לדוגמנית מצליחה וכעבור שנים למייסדת תנועת פרו אייג'ינג בישראל וסוכנות דוגמנות מיוחדת במינה המחוללת מהפכה במדיה?
• מה זה 'גילנות' ומה הקשר של זה לתעשיית האנטי אייג'ינג?
• מי הם הקורבנות הבאים של תעשיית האנטי אייג'ינג?
• למה כל כך חשוב להעלות מודעות ללחץ של תעשיית האנטי אייג'ינג ולדבר על זה?
• איך גם את יכולה לבחור להיות פרו אייג'רית?
• מהם הכלים מעשיים שכל אישה יכולה לאמץ לחיים בשדה הקבלה של ההתבגרות, במקום בשדה הקרב של התנגדות להתבגרות / הזדקנות?

כל התשובות במפגש אינטימי וייחודי.

במקום להיות מבועתות מהתבגרותנו, להכחיש ולהסתיר את הגיל שלנו - נלמד איך אפשר לחגוג את סימני הגיל, את מסע החיים המופלא שלנו ואת מופע הטבע החד פעמי המתגלה בפנינו ככל שאנו מתבגרות.

סמדר גנזי היתה אחת הדוגמניות המצליחות בארץ בשנות ה-80 ועדיין מצטלמת להפקות אופנה וקמפיינים מעת לעת.
מורה לחינוך גופני בעלת תואר ראשון B.ed בחינוך גופני וספורט מהמכללה האקדמית בוינגייט.

שחקנית בוגרת הסטודיו של יורם לוינשטיין.
מייסדת ומובילת אג'נדת פרו אייג'ינג בישראל וסוכנות הדוגמנות הראשונה והיחידה בישראל לייצוג דוגמניות פרו אייג'ריות מגיל 40 – ProAging Models

משך המפגש: כ- 60 דקות+זמן שאלות
כמות מקסימלית: תלוי אולם והגברה

הרצאות לבחירה, ניתן גם בשפה הרוסית:

"אנשים מאחורי הרחובות" 

הרצאה מותאמת לישוב ספציפי - על הדמויות ההיסטוריות מאחורי שמות הרחובות בעיר. למשל, בחולון סופר על אריה שנקר ועל אולגה חנקין, על סוקולוב וד"ר חיים קוגל וכד'. בתל-אביב בכפר שלם סופר על חיים בר לב ועל צביה לובטקין וגם למה בתל-אביב אין רחוב גולדה מאיר. משלבת סיפורים היסטוריים ואנקדוטות מהחיים של האנשים שעל שם נקראים הרחובות באותה עיר.

"שירים במזוודה"

בהרצאה נדבר על השירים ש"עלו לארץ" עם החלוצים או עם ניצולי השואה והפכו לנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית: "בואי אמא", "שלום עירי נוחמה" וכד'. הקטע החמוד שאפשר להשמיע את השירים וגם להפוך אותם לערב שירה בציבור, לתת להם לשיר ברוסית או לנסות לשיר בעברית (להדפיס מילים עבריות ברוסית למשל). אגב, העברתי את ההרצאה הזאת לקבוצה מעורבת של קשישים והיה מדהים, כולם שרו בשפות שונות והיה מרגש - במסגרת האירוע של "עיר ידידותית גיל" של עיריית תל-אביב.

"חיים בסרט" - לצעירים

הרצאה שמציגה בפניהם את התפתחות הקולנוע והטלוויזיה הישראלית, ובכלל תרבות, החל מברוך אגדתי  ועד היום, קופה ראשית, המפקדת  היהודים באים וכד'. הרצאה מקסימה עם הקרנה של קטעים וסצנות מהסרטים והסדרות, כמובן כולל גם קלאסיקות כמו גבעת חלפון אינה עונה, חגיגה בסנוקר, אבא גנוב וכד'. המטרה - לקרב לתרבות המקומות ולעודד לצרוך אותה.

סדנת כתיבה "לבחור את המילים הנכונות"

הסדנה מציעה כלים מעשיים לשיפור התקשורת הבינאישית והמקצועית. במהלך הסדנה, המשתתפים לומדים כיצד לנסח מסרים באופן ברור ומדויק, תוך התאמתם לקהל היעד ולמטרה הרצויה. הסדנה מתמקדת בפיתוח מיומנויות כתיבה אפקטיבית, שימוש נכון בשפה, והעברת רעיונות באופן משכנע ומעורר השראה. המשתתפים יקבלו כלים פרקטיים לשיפור הכתיבה שלהם במגוון פלטפורמות, כולל דואר אלקטרוני, מצגות, ותוכן שיווקי. סדנה זו מתאימה גם לאנשי מקצוע מתחומים שונים שרוצים לייצר מעורבות באמצעות התוכן שהם כותבים וגם למי שפשוט מעוניינים לשפר את יכולות התקשורת שלהם ולהגיע עם הטקסטים שלהם לליבם של אנשים אחרים.

מרינה קיגל, יוצרת תוכן, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה בעברית וברוסית, מייסדת ומנהלת קהילת פייסבוק גדולה "הרוסים על הרוסים". מתמחה בסדנאות והרצאות לגיל השלישי ועולים חדשים. 

החלה לעסוק בתחום התוכן והתקשורת בשנת 2013, אחרי שעזבה קריירה משגשגת בתחום אחר והתחילה מהתחלה, כדי להגשים את החלום שלה - להתפרנס מכתיבה. מאז כתבה בכל האתרים והמגזינים הגדולים: ynet, לאשה, פנאי פלוס, במשך שלוש שנים כתבה טור אישי באתר mako. בשנת 2019 הקימה את קהילת פייסבוק "הרוסים על הרוסים" במטרה לקרב לבבות ולנפץ סטיגמות קשוחות שקיימות על מגזר דוברות ודוברי הרוסית בישראל. נכון לכרגע הקהילה מונה 68000 חברות וחברים, רובם דור 1.5 ודור 2 של קהילת דוברות ודוברי רוסית, וחלקם - אנשים מכל שאר המגזרים שהגיעו כדי להכיר מקרוב את התרבות ואת המנטליות ונשארו כי התאהבו. 

משך המפגש: כ-75 דקות, משך הסדנה: כ-120 דקות
כמות קהל מקסימלית: תלוי אולם והגברה

מרצה ומחבר הספרים "פצצה מתקתקת" ו"מסוכלים". הוא שירת כלוחם וכמפקד בעורב גולני. עם שחרורו מהצבא ב־ 1990 הצטרף לשב"כ ובשנות האינתיפאדה השנייה היה מנהל ביחידת השטח בשומרון. ממייסדי "העמותה למנהיגות ישראלית משותפת" והמנכ"ל שלה, וממייסדי ארגון הגג "שותפות מגן ישראלית לטיפול וצמיחה מפוסט טראומה". הלום הקרב הראשון שקיבל אות מופת שיקומי.

הרצאותיו:

"השחקן הנפקד-מקור ביעד אלים"

קריסת השב"כ ב 7.10.2023

ב 7.10.2023 בשעה 06:29 ארגון הטרור האכזרי, החמאס הפתיע את מדינת ישראל והדהים את כל מערכת הביטחון, בראשם את השב"כ שמוביל את סיכול הטרור ברצועה. אלפי פעילי טרור מתועבים פלשו לישראל וביצעו פשעים נוראים, טבחו בכ-1,200 אנשים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות. הם ביצעו מעשי אונס והתעללות, חטפו ושבו לרצועת עזה 253 אנשים, ובכך הייתה אותה שבת, ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. יום ששינה את מצבה של מדינת ישראל לשנים רבות, את המזרח התיכון, ויש בו פוטנציאל לגרום למלחמה אזורית ואף חלילה למלחמת עולם.

ערב לפני ההתקפה התחילה הדרמה במטה השב"כ- ביום שישי בשעה 22:00 ראש השב"כ הקפיץ את עצמו למטה הארגון בתל אביב בעקבות סימנים מודיעיניים מרצועת עזה על התרחשות מסוימת ולא ברורה. מאותו הרגע ובמהלך כל הלילה התקיימו במטה השב"כ התייעצויות כדי לפענח את המודיעין שעלה ולהבין מהן כוונות החמאס. בסוף ההתייעצויות הוחלט לשלוח לעוטף את צוות היחידה המבצעית של שב"כ המכונה "טקילה", אולם איש מהשב"כ לא צפה את העתיד לבוא באותו הבוקר. בכירי השב"כ ועובדים רבים שעבדו כל אותו הלילה הדרמטי עמדו המומים בבוקר אותו היום כשהתחילו להגיע הידיעות הראשונות על פלישת אלפי מחבלים לישראל.
כל מערכות השב"כ שאמורות היו לספק את ההתרעה כשלו, בדגש על מערך היומינט/המקורות של השב"כ ברצועת עזה.
המחשבה המייסרת עלתה בראשם של רבים- אדם אחד יכול היה למנוע את הטבח שאירע!

 מדוע הוא לא היה?!

בהרצאה יזהר יתאר את הדרמה שאירעה בלילה טרם ההתקפה. יסביר על יכולות איסוף המודיעין השונות של השב"כ. הוא יפרט על ידי סיפור אמיתי ומרתק מספרו המצליח "מסוכלים" את חשיבות ויכולות מקורות/היומינט של השב"כ. הסיפור יסופר באופן תקדימי וייחודי על ידי יזהר ובליווי קטעים בהם מצולם המקור האמיתי שהשתתף עימו בסיכולים. בחלקה השני של ההרצאה יזהר ינתח בצורה כנה, נוקבת וכואבת מדוע מערך היומינט של השב"כ קרס ב 7.10, מהם הכשלים והתהליכים שהתרחשו וגרמו לכישלון הגדול ביותר שלו, ולאסון הנוראי שגבה מחיר כבד שעדין סופו לא נראה.
לסיום יזהר יספר מה עושים כעת בשב"כ כדי לתקן חלק מהטעויות בדגש על שיקום מערך היומינט ברצועת עזה.
יזהר דוד שירת בשב"כ במשך 24 שנים כמנהל שטח ומבצעים. כיום- סופר, איש חינוך, יזם ומוביל פרויקטים חינוכיים וחברתיים, מייסד "המדרשה למנהיגות", מייסד ויו"ר "שותפות מגן ישראלית" ומרצה בתחומי ביטחון וחברה. 

הערות:
א. ההרצאה במגבלות ובאישור הצנזורה.
ב. חלק מהתוכן צולם לתוכנית "זמן אמת - מקור ביעד אלים" ששודרה ב 13.3.2024 ונעשתה בשיתוף ובאישור לשכת ראש השב"כ. 
ג. ההרצאה אינה עוסקת בפוליטיקה ולא עוסקת בשום תוכן הקשור לפעילות צה"ל.

ענבר הראל, מרצה ומאלפת כלבים, מקיימת סדנאות לצעירים ומבוגרים על עולם הכלבים במגוון נושאים:

ענבר הראל מאמנת כלבים בגישה החיובית מלווה ותומכת בבעלי כלבים שמבקשים סיוע בחינוך גורים, פתרון בעיות התנהגות שונות לכלבים בוגרים, ייעוץ והכוונה לפני הבאת גור חדש הביתה ועוד.

ענבר גילתה את אהבתה לעולם הכלבים כבר מגיל צעיר, תחושת הקרבה שלה לכלבים התפתחה מתוך חוויות ילדות מלאות באהבה ובקשר עמוק עם בעלי החיים. החיבור של ענבר לכלבים רק התעצם, והיא הפכה את אהבתה למקצוע על ידי לימודי אילוף כלבים ותרפיה בעזרת בעלי חיים. היום, ענבר משמשת כדמות מרכזית בעולם הכלבים, מסייעת לאנשים וכלבים כאחד למצוא את הקשר העמוק והמשמעותי שהכירה כבר בילדותה.

הרצאות כשעה וחצי כמות קהל כ-50 איש, לבחירה:

ההרצאות הן תמיד בשיתוף הקהל, עם אנרגיה טובה והמון עניין תמיד בסוף הרצאה יהיה זמן לשאלות.

הכלב שלך מדבר את/ה מקשיב/ה?

הרצאה שמדברת על שפת גוף כלבית, על איך כלבים מדברים ומתקשרים עם הסביבה וכמובן איתנו בני האדם, ועל המשמעות להבין אותם ולהקשיב להם. אין אחד שלא לומד משהו חדש בהרצאה הזו!

הסודות שמאחורי גינת הכלבים

הרצאה שפותחת את הראש ונותנת נקודת מבט שרוב האנשים לא מכירים על גינות כלבים, בהרצאה ענבל מלמדת איך להבין את סימנים של הכלבים שלנו בתוך הגינה כמו מתי לצאת, מתי להכנס אם בכלל, ודרכים נוספות לפריקת אנרגיה חוץ מגינת כלבים.

לעייף את הכלב שלי בדרכים יצירתיות

הרצאה שמסבירה על סוגי פריקת אנרגיה, נותנת רעיונות וכלים לפריקה גם בבית לימים שחם או יורד גשם, ופותחת את הראש לעוד תעסוקות עם הכלב.

סדנאות בנות שעה לבחירה:

הסדנאות מתקיימות או במקום סגור או במקום פתוח, ויכולה להכיל עד כשמונה משתתפים.

לסדנאות כל משתתף מגיע עם כלבו.

הסדנאות יכולות להיות מפגש חד פעמי או מספר מפגשים.

נוכל לחשוב יחד מה הכי מתאים עבורכם.

הסדנאות שמות דגש על קשר בין הבעלים לכלבם, איך להבין את הכלב שלך, לימוד התנהגויות ועוד.

סדנאות לבחירה:

סדנה 1 - קריאת אליייי

אין אחד שלא רוצה שהכלב שלו יקשיב לו שהוא קורא לו אליי, קריאת אלי זו ההתנהגות אחת החשובות שחייבת להיות אצל כל בעל כלב. כדי שנוכל להרגיש בנח לשחרר את הכלב, והכי חשוב שתהיה לנו מילה למקרים לא נעימים. 

איך מלמדים את הכלב קריאת אליי כמו שצריך לפי שלבים
איך גורמים לכלב להגיע בכל סיטואציה
איך משמרים את זה לכל החיים
איך לחזק את הרצון של הכלב לבוא אלי תמיד
🐾 להביא חטיפים סופר סופר שווים שהכלב ממש אוהב חתוך לחתיכות קטנות  (חזה עוף, נקניקיות, גבינה צהובה וכולי)

סדנה 2 - פוקוס וקשב לבעלים

כלבים לא נולדים עם פוקוס אלינו, כל כלב מאבד את הפוקוס והקשב שלו בסיטואציות מסוימות בואו ללמוד כלים פרקטים שיגרמו לכלב שלכם להיות הרבה יותר מפוקסים וקשובים אליכם.

משחקי פוקוס אליכם
הבנה של איך עובד חיזוק נכון
דרך זה נחזק את הקשר וכמובן את הפוקוס והתקשורת אליכם.
🐾 להביא חטיפים סופר סופר שווים שהכלב ממש אוהב חתוך לחתיכות קטנות  (חזה עוף, נקניקיות, גבינה צהובה וכולי)

סדנה 3 - טריקים ושטיקים

רוצים לחזק את הקשר עם כלבכם בדרך הכי כיפית שיש? 
בואו ללמוד יחד מספר טריקים כיפים ופשוטים.
למה ללמד טריקים זה דבר כל כך יעיל?

בונה תקשורת ושפה משותפת בינך לבין כלבך
פורק אנרגיה פיזית ומנטלית
וזה פשוט כיף!
🐾 להביא חטיפים סופר סופר שווים שהכלב ממש אוהב חתוך לחתיכות קטנות  (חזה עוף, נקניקיות, גבינה צהובה וכולי)

סדנה 4 - סדנת איפוק ממזון

אל תיגע! עזוב / פוי
בואו נלמד להתאפק 
איזה כלב לא מנשנש דברים טעימים ברחוב? 
בטוח כלבכם תפס משהו בפה ורציתם שהוא יעזוב?
בואו ללמוד איך עושים את זה! 
נלמד את כלבם לעזוב דברים מהפה 
נלמד את כלבכם להתאפק מול מול מזון 😄

🐶להביא חטיפים סופר שווים הכלב שלכם הכי אוהב בעולם (נקניקיות, פסטרמה, חזה עוף). 

 !אין אחד שלא נהנה

משך המפגש: ליד כל מפגש יש פירוט

יריב פלד – (M.A) בוגר התכנית ללימודי ביטחון ביה”ס לממשל באוניברסיטת ת”א. חוקר מומחה לענייני צבא, ביטחון ואסטרטגיה. מרצה כ- 20 שנה בפני ציבורים שונים ומגוונים במגזר הממלכתי, הציבורי והפרטי. בעל מגוון רחב של נושאים והרצאות בנושאי צבא, ביטחון, אסטרטגיה, יחסים בינלאומיים ומזרח תיכון בדגש על הזווית הישראלית בראייה עכשווית.

"לפי פרסומים זרים" – סיפורו של הגרעין הישראלי

ישראל הייתה המדינה השישית שהשיגה יכולת שימוש עצמאית בנשק גרעיני, עם זאת לישראל יש מדיניות גרעין שנושאת לפיד של "עמימות גרעינית" – כלומר לא לאשר ולא להכחיש יכולת גרעינית. אף על פי שישראל לא הודיעה במפורש על יכולתה הגרעינית, על פי הערכות של מומחים וארגוני מודיעין שונים ועל פי רמזים של אנשי ממשל בישראל, ישראל נמנית עם המדינות שברשותן נשק גרעיני. בסדרה זו אתם מוזמנים לקבל הצצה מרתקת, על כל מה שאפשר לספר, על הפרויקט שנחשב כפוליסת הביטוח של מדינת ישראל.

נושאי ההרצאות:

שנות ה-40: מברגן בלזן לדימונה – לאחר ביקור במחנות העקורים בגרמניה, בסוף שנת 1945, הגיע יושב ראש הסוכנות היהודית דוד בן גוריון להחלטה כי יש לעשות הכל כדי למנוע שואה שנייה. בן גוריון פעל במרץ כדי לרתום את בכירי מדעני הגרעין היהודים בעולם לפרויקט אותו החל לקדם עוד בעיצומה של מלחמת העצמאות.

שנות ה-50: הקשר הצרפתי – בצל תחושה של חרדה קיומית, לאחר סיומה של מלחמת העצמאות ומתוך רצון להרתיע את מדינות ערב שלא השלימו עם קיומה של ישראל, החל השלב המעשי של הפרויקט: פיתוח הידע התאורטי המלא לפיתוח הפצצה והקמת הקריה למחקר גרעיני נגב בסיוע צרפתי.

שנות ה-60: גיבוש ההבנות עם ארה"ב והתגבשותה של מדיניות "העמימות הגרעינית" – החשיפה הראשונה של הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל לפיתוח פצצת אטום אירע במהלך 1960. חשיפה זו הביאה למתיחות קשה ביחסי ישראל ארה"ב, לאורך עשור שלם, עד לגיבושן של "הבנות היסטוריות" בין שתי המדינות, שלפיהן ישראל תאמץ מדיניות של "עמימות גרעינית".

שנות ה-70: הפולמוס הגדול ומלחמת יום הכיפורים - החל משנות ה-70 עלתה, מפעם לפעם, שאלת החימוש הגרעיני והשפעתו האפשרית על המצב האסטרטגי באזור ועל תפישת הביטחון בכללותה. שתי אסכולות מנוגדות באו לידי ביטוי ציבורי בשאלת החימוש הגרעיני בישראל: אסכולת אלון: לא למאזן אימה! ואסכולת דיין: לא למרוץ קונבנציונלי! בטווח פרצה מלחמת יום כיפור שהציפה את השאלה: האם בעיצומה אכן התחוללה פרשה גרעינית?

שנות ה-80: דוקטרינת בגין ואכיפה אגרסיבית של הטאבו האחרון – עשור זה עמד בצל החלטתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בשנת 1981 לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק. תקיפה זו הולידה את "דוקטרינת בגין", לפיה ישראל לא תאפשר לשום מדינה במזרח התיכון להחזיק בנשק גרעיני. את מדיניות "העמימות הגרעינית" אוכפת ישראל באגרסיביות לעיתים מן הצדק ולעיתים שלא מן הצדק.

שנות ה-90: הצוללות ויכולת "המכה השנייה" – רעיון "המכה השנייה" הפך לידוע בזמן מרוץ החימוש בתקופת המלחמה הקרה, עם פיתוחה של הפצצה הגרעינית, כאשר לראשונה בהיסטוריה נפתחה אפשרות מעשית להשמדת מדינה שלמה בבת אחת. נוצר צורך ליצור הרתעה שגם אחרי השמדה מוחלטת של המדינה תהיה נקמה ודאית. דוגמא לאיום ב"מכה שנייה" הוא חימוש צוללות, אשר יכולות לשהות הרחק מהמדינה המותקפת והן קשות לאיתור, בטילים גרעיניים על מנת שיוכלו להגיב נגד מדינה תוקפת בצורה עצמאית במידת הצורך ועל פי הפקודות שניתנו מראש. החל משנות ה-90 החלה ישראל לרכוש ולקבל מגרמניה צוללות מדגמים שונים. האם הן אמורות לשמש כמרכיב הרתעה נוסף אל מול איראן המאיימת להשמיד את מדינת ישראל?

תכנית הגרעין האיראנית והשפעותיו של הסכם הגרעין המתגבש על ישראל – פיתוחה של תכנית הגרעין האיראנית החל בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתקופת השאה הפרסי. לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, בעקבות התנגדותו של מנהיג איראן ח'ומייני הושעתה התכנית. בשני העשורים האחרונים גברה הערכה בעולם שאיראן שואפת בחשאי להשתמש בתכנית הגרעין שלה כדי לקדם את האפשרות לייצר נשק גרעיני אולי כבר בזמן הקרוב. מהם המניעים לפיתוח תכנית הגרעין האיראנית? ומה תהיינה השפעותיו של הסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות, במידה וייחתם, על ישראל?

דילמת הקברניט: פצצה או הפצצה? – תכנית הגרעין האיראנית מעוררת דאגה רבה בישראל ובמדינות רבות נוספות במזרח התיכון, עקב החשש שאיראן חותרת ליצירתו של נשק גרעיני, שיהווה איום קיומי על יריבותיה. הפעילות נגד תכנית הגרעין האיראנית נועדה לסכל תכנית זו, או לפחות לעכבה. כיצד פעלה ישראל, עד היום, כדי לסכל את מאמציה של איראן להשגת יכולת גרעינית? ומהן החלופות הנוספות העומדות בפניה בעתיד כדי להשיג מטרה זו?

אסטרטגיה וביטחון בראייה ישראלית ובינלאומית

75 שנים לאחר קבלת עצמאותה מתמודדת ישראל עם לא מעט איומים ביטחוניים לצד סדרה של אתגרים אסטרטגיים ומדיניים בסביבה מזרח תיכונית דינמית ומשתנה. מתקפת הטרור שביצע חמאס, באוקטובר האחרון, ביישוביי הנגב המערבי ממחישה זאת יותר מכל.

בסדרת הרצאות זו, נעסוק בסוגיות האסטרטגיות והביטחוניות עמן מתמודדת ישראל תוך התאמת התכנים בהתאם להתפתחות המציאות.

נושאי ההרצאות:

50 שנה ויום: קריסתה של תפישת הביטחון הישראלית  - יובל שנים לאחר ההפתעה האסטרטגית של מצרים וסוריה, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, ישראל מצאה את עצמה מופתעת בשנית. מהן הסיבות לכשל האסטרטגי ולקריסתה של  "הקונספציה" הישראלית שאפשרו את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר?

לבנון: הצורך לשנות את המציאות בגבול הצפון - הלחימה בעזה הביאה עמה מיני-מלחמה אינטנסיבית ויום יומית בין צה"ל לחיזבאללה לאורך הגבול הלבנוני. מהם מנופי הלחץ שישראל צריכה להפעיל על מנת לייצר שינוי במציאות לטובת חזרתם של התושבים המפונים הישראלים לבתיהם בהקדם?

טורקיה: נורמליזציה 2022, סוף? - תהליך הנורמליזציה ביחסים בין ישראל לטורקיה שהושלם לפני כשנה הגיע לנקודת משבר עם פרוץ המלחמה בעזה. האם התקפותיו הברוטאליות של הנשיא ארדואן על ישראל לצד גל אנטישמיות חסר תקדים, הפוקד את טורקיה, יביאו סופית לקץ היחסים בין המדינות?

ישראל ומצרים ביום שאחרי המלחמה - נוכח חוסר הבהירות בנוגע לעתידה של עזה ביום שאחרי המלחמה, מסתמנים פערים בעמדותיהן של ישראל ומצרים. כיצד ניתן יהיה לגשר עליהם?

איראן: פירמידת הטרור - אחת מדרכי המאבק של איראן בישראל היא באמצעות הוצאת פיגועים נגד יעדים ומטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם. כיצד פועל מנגנון פיגועי חו"ל של איראן?

הגרעין האיראני: "מדינת סף" - לאחר שהפכה לאחרונה ל"מדינת סף" עולה השאלה האם יש ביכולתה של איראן לבנות נשק גרעיני בו תוכל לאיים על מדינת ישראל? מהן הסכנות הטמונות ממהלך שכזה, והאם ביכולתה של ישראל להכיל מצב של אובדן האקסקלוסיביות הגרעינית במזרח התיכון?

ישראל וארצות הברית לנוכח המערכה בעזה - התמיכה של ממשל ביידן במערכה הצבאית של ישראל בעזה היא בלתי מסויגת מהרגע הראשון. מהם הגורמים שעלולים לסדוק את התמיכה האמריקאית הקריטית להמשך הלחימה, וכיצד על ישראל להתגבר עליהם?

תוכן ההרצאות כפוף לשינויים בהתאם להתפתחות המציאות.

משך המפגש: תלוי בחירת ההרצאה
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

קרדיט צילום: ניסים מנדיל

בני הזוג רלי ואבנר אברהמי, שנודעו במדורם "מצב משפחתי" ב"מוסף הארץ", מתעדים מזה שלושים שנה משפחות בישראל. 

רלי צלמת, אבנר עיתונאי, ובמהלך עבודתם המשותפת ביקרו במאות רבות של בתים ברחבי הארץ, צילמו ושוחחו עם אלפי ישראלים בני כל העדות, הדתות והמגדרים. שמעו את סיפוריהם האישיים, רשמו את דעותיהם והתעניינו גם במצב רוחם (ממוצע 8.25 בסולם האושר מ-1 עד 10). 

מדובר באנתרופולוגיה ישראלית לא מדעית, אך צבעונית ומרגשת, ובעיקר מצולמת.

עבודתם המשותפת של השניים יצאה לאור ב-2010, כאלבום בהוצאת "מודן-קרפד" 

ותערוכות עם המשפחות שלהם הוצגו בין היתר במוזיאון א"י ומוזיאון ישראל בירושלים. בחו"ל  - בהולנד, אוסטריה וגרמניה הוצגו עבודותיהם במקומות שונים.

כיום ממשיכים השניים לתעד משפחות על פי הזמנה (בד"כ לרגל אירועים משפחתיים) 

ומגדילים מדי שבוע הן את אוצר התמונות והן את אוסף החוויות והסיפורים.

עניין נוסף - רלי כצלמת עיתונות-מגזינים, שעבודותיה התפרסמו מתחילת שנות ה-90

במוספי השבת המובילים בישראל (7 ימים - ידיעות, סופשבוע - מעריב ומוסף הארץ), 

מציגה שלל פורטרטים וסיפורים ממפגשיה עם מעצבי חיינו בעשורים האחרונים, 

ביניהם אריאל שרון, שמעון פרס, שולמית אלוני, שרה נתניהו, אהוד ברק, נתן זך, אביב גפן, קובי אוז ועוד ועוד.

רלי אף מציגה כמה סדרות חברתיות עצמאיות שזכו בפרסים מטעם מוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, וחושפת סדרות חדשות שנמצאות אצלה כרגע בעשייה.

המפגש עם רלי ואבנר אברהמי, המערב תמונות וסיפורים, מעלה בקרב ישראלים רבים זיכרונות,  מציף רגשות, ומעניק מבט לא שגרתי, נוסטלגי משהו, על חיינו שהשתנו לפתע בשנה האחרונה.

משך ההרצאה: כ-75 דקות

כמות קהל: תלוי אולם, הגברה והקרנה
איור רלי ואבנר - פולונסקי

מבקרת קולנוע, חוקרת, מרצה, מנחה ומפיקה.

לאחר לימודי תקשורת באוניברסיטת FDU , קולנוע, טלויזיה, תחקירנות והפקה במכללה למינהל ומשחק אצל סופי מוסקוביץ', החלה לעבוד בטלויזיה והפיקה עשרות תוכניות תרבות לארץ ולחו"ל.
הייתה המפיקה הראשית של תוכנית התרבות המקורית לערוץ הישראלי בלווין, "תרבות ובכלל…", עורכת תוכן לטלויזיה וכותבת לקולנוע.

מבקרת קולנוע מזה 30 שנה, חוקרת ומרצה בכירה בתחום.

כתבה טורים וביקורות קולנוע לעיתונים: "בר-דן", "כלבו" (של רשת שוקן), מגזין "טיים אאוט אקשן", מגזין "פוזה" לצעירים, טור תרבות ב"פנאי פלוס".
כתבה על עולם הקולנוע למבחר מגזיני פרמיום המופצים בארץ, הייתה חברת מערכת אתר 'סרט' והעורכת הראשית ומבקרת הקולנוע של פורטל הנשים, איי ווימן.

שידרה וערכה תוכנית קולנוע שבועית ברדיו, התארחה בקביעות כמבקרת קולנוע ברשת ב' – קול ישראל, ברדיוס, רדיו תל אביב וברדיו קול הנגב. 

בטלויזיה הייתה אורחת קבועה ב"טלסינמה" – תוכנית הקולנוע של הערוץ הראשון, כמו גם בעלת פינות קולנוע בתוכניות לייף סטייל בערוץ 2, ממליצה על סרטים מובחרים בערוץ 10 ובטלויזיה בכבלים.

מדווחת לגורמי תקשורת בחו"ל על תעשיית הקולנוע הישראלית, שופטת בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים ומפיקה פסטיבלי קולנוע בעלי הקשרים עולמיים.

מרצה לקהלים מגוונים בכל רחבי הארץ במסגרות ציבוריות, עסקיות ופרטיות עם מגוון רחב מאוד של נושאים.
(סינמטקים, בתי קולנוע, מועדוני גמלאים, קתדרות, היכלים, תיאטראות, חברות, ארגונים, מסגרות חינוכיות ועוד...)

חברת האקדמיה לקולנוע וטלויזיה בישראל וחברה באגודת העיתונאים של ת"א .

מגוון הרצאות

על בירת הסרטים This is Hollywood

סיפורי האולפנים, המיתוס של הוליווד, מושגי יסוד בקולנוע, צ'פלין כגאון קולנועי וסמל, הרצאות ייחודיות על כל כוכבי הוליווד – מהקלאסיים ועד העכשוויים ביותר (64 הרצאות שונות), הבימאים הגדולים (ספילברג, סקורסזה, היצ'קוק, משפחת קופולה, פליני, דייויד לין, מילוש פורמן, בילי ווילדר...), אפקטים בקולנוע, האינטראקציה בין קולנוע וטלויזיה, הדור החדש של הפקות טלויזיה, לוקיישנים בסרטים ועוד...

נשים, מגדר ומה שביניהן

מעוף הנשים להישגיות, השקר הגדול, התפתחות תדמית האישה בקולנוע לאורך השנים, הבימאיות שקולן נשמע למרחקים, ייצוג האימא היהודיה, הנשים הישראליות בקולנוע בארץ, הדיווה האולטימטיבית שלנו: רונית אלקבץ, תופעת מי טו, מעמד האישה האיראנית, אופנה ושיק על המסך הגדול, על אימהות ובנות, יריבות חכמות נאבקות.

אקטואליה, בידור ופולקלור

מלוכה בקולנוע, תקשורת והשפעתה על חיינו, סרטי המחול הגדולים, מנהגי חתונות, כור היתוך למהגרים – מי מרוויח מי מפסיד, על הצלחת ואקשן ועוד.

משך המפגש: תלוי בחירת ההרצאה

כמות קהל: תלוי אולם והגברה
קרדיט צילום יח"צ

במלאת עשור לצאתו לאור של הרומן המדובר "גדר חיה" נפגשים הסופרת דורית רביניאן עם הפסיכולוג ואיש התקשורת אביעד קיסוס לשיחה פתוחה על הזמן ההוא ועל הזמן הזה, על זהות ישראלית ועל מסעות ספרותיים. 

מפגש אינטימי, מעניין ומפתיע. 

משך המפגש: כ-75 דקות
כמות קהל: תלוי אולם ואמצעי הגברה

קרדיט צילום: אביעד קיסוס יח"צ דורית רביניאן צילום איליה מלינקוב

רופא ומרצה בתחום חקר המוח.
במסגרת עבודתו כיועץ לחברות ביו-טק ורפואה צבר ידע והבנה של קו התפר המחבר בין המוח האנושי, לבין חידושי הטכנולוגיה והאפשרויות הלא מוכרות שהם מייצגים. מעניין אותו לתאר חידושים אלו ולהתבונן על הפוטנציאל שלהם לשנות אותנו, ואת מרחב התפיסה שאנו מתקיימים בו.

​

בעשור האחרון מרצה במסגרות רבות מול קהלים מגוונים בישראל ובעולם. ממייסדי תוכנית ה- M.A ב- ״School of Thinking" באוניברסיטת בריסל, בה הוא מרצה בתחום ״חשיבה והמוח״. כמו כן הרצה במשך שנים בבתי ספר לרפואה משלימה, ובבית הספר למחול בסמינר הקיבוצים. בימים אלו רועי עורך מדעית ספר על שינה ומוח אשר ייצא לאור במהלך 2023.
בוגר בהצטיינות ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית.

מגוון הרצאות לבחירה, ניתן לבנות סדרה ולבחור הרצאה אחת:

המוח המשתנה

על המהפיכה הנוירופלסטית של המוח וגילויים חדשים. בהרצאה זו נדבר על האיבר החשוב ביותר, המוח שלנו. האם תמיד תיארו אותו כהכי חשוב?

מתוך מחקרים עדכניים נבין מה מיוחד באיבר הזה, בנו וכיצד ניתן לרתום את הידע למעשה. בסוף נוכל לשאול האם האדם יכול להשתנות.

זכרון ביולוגי וטכנולוגי

מה הוא הזכרון? הרצאה זו מתמקדת על מה ניתן לעשות כדי לאפשר לזיכרון להשתפר. אין ספק שהטכנולוגיה מקיפה אותנו, אבל מה קורה כאשר אנו משתמשים בה להשפיע על מוחינו? ונבין מדוע יש חוקרי מוח הטוענים שבעיות כמו דמנציה ואלצהיימר יעלמו בשנים הקרובות.

הומוסוציאליס

בני אדם הם יצורים חברתיים, כמו מינים רבים בטבע. הרבה לפני היוולדות השפה, מוחינו כבר חווט לייצר תקשורת. עם כל היכולות הרבות שפיתח האדם להעברת מסרים, לא מפליא הוא שהרשתות החברתיות הפכו לכזה גורם משמעותי בחיינו. כל זאת ועוד בהרצאה על האדם כיצור חברתי והגורמים המשפיעים עלינו.

חיי נצח

האם מסתובב בינינו האדם הראשון שיגיע לגיל 200? בשנים האחרונות פריצות דרך רבות מתרחשות אשר גורמות לנו לתהות האם המוות הוא אכן בלתי נמנע. איך אפשר לחיות עוד, ולחיות טוב? בהרצאה זו נצלול למחקרים עדכניים ולבסוף גם ניגע בשאלה האם חיי נצח זה ראוי ורצוי?

גופנפש

שנים רבות השאלה הפסיכופיזית גופנפש ריתקה את החוקרים, מחקרים חדשים מחקר המול מציעים תשובה אחרת מהידוע, על כל מה שבספקטרום שביניהם.

המוח המוטורי

בני אדם צריכים לזוז בחלל, המוח שלנו ברמות שונות מוכוון תנועה.

בהרצאה זו נבקר באזורים השונים ונראה האם דרך תנועה ניתן להבין את סיבת היות המוח

החומרה המוחית

כדי שהמוח יוכל לבצע את תפקידיו, אנחנו צריכים לדאוג לצרכיו. כיצד תנועה משפרת תפקוד מוחי? ומדוע צריך לישון?

משך הרצאה: תלוי הרצאה, הקרנה

כמות קהל: תלוי אולם והגברה

עזרים טכניים: מגיע עם דיסק חיצוני, כך שמחשב שמחובר למקרן (שיהיה גם עם סאונד) זה מצוין.

מיקרופון עדיף אלחוטי... לרוב הולך על הבמה בזמן ההרצאה...

מובילה משפחות להצלחה, יעל בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, בעלת ניסיון בחינוך בעבודה עם נוער בסיכון, ילדים עם קשיי קשב ולקויות למידה. כיום יעל עוסקת בהדרכת הורים, ייעוץ זוגי, היא מרצה, מנחת סדנאות ומלווה משפחות באתגרים השונים.

יעל מלווה הורים מכל רחבי הארץ שמתמודדים עם אתגרים סביב הילדים והזוגיות, בעלת קליניקה בחיפה ובזום.

מרצה בחברות וארגונים, בכנסים, ימי כיף, יום המשפחה, יום הבריאות במגוון הרצאות ייחודיות להורים במטרה לשפר את איכות חייהם גם בבית וגם בעבודה.

ממגוון ההרצאות של יעל:להרים את המבט – המסכים בחיינו ובחיי ילדינו אנחנו שומעים על מסכים ללא הרף ועל הנוכחות שלהם בחיינו. יש המדברים בעדם, יש המדברים נגדם. בסופו של דבר רובנו חשים שהמסכים הם חלק בלתי נפרד מחיינו והם כאן על מנת להישאר. אם זה המצב – אולי מגזימים קצת בהתייחסות השלילית אליהם? בהרצאה חשובה זו נדבר קודם כל על השפעת המהפכה הטכנולוגית על בני האדם בכלל – “אם אתה לא שם אתה לא קיים”; נעמוד על היתרונות והחסרונות שהמהפכה הביאה עימה. כמו־כן נתייחס להשפעות המסכים על מוחנו, על היחסים שלנו עם הזולת, על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו. ולבסוף נתייחס להשפעת המסכים על ילדינו: האם מומלץ להגביל את זמני המסך ואם כן – כיצד עושים זאת בגיל הצעיר ועוד יותר קשה מכך – בגיל ההתבגרות? ההרצאה נועדה להעניק מגוון נקודות הסתכלות על המהפכה הטכנולוגית. כל אחד יוכל לפעול בחייו הפרטיים כראות עיניו ולבחור מתוך הידע.

קריירה והורות – כיצד נג'נגל את כל משימות החיים ונחוש מסופקים ולא מותשים? אימהות ואבות רבים מרגישים שהם צריכים להיות הכל וכל הזמן עבור כולם – בעבודה, עם בן/בת הזוג, עם הילדים, עם הבית ועוד ועוד מטלות ומשימות. חיים על פי הכלל של "מה שלא הספקתי לעשות ביום – אעשה בלילה" ומגיעים למצב של תשישות שגורם לחוסר סבלנות וחוסר הנאה מהיום יום. ההרצאה המשמעותית הזו גורמת לחישוב מסלול מחדש, לדיוק עצמי - מה טוב ונכון עבורי, דבר שמוביל להצלחה הן בעבודה והן בבית והכי חשוב לתחושות של סיפוק והגשמה. ההרצאה מאוד מתאימה לאירועי נשים ולימי אשה וליום המשפחה.

למה אנחנו צריכים את זה? תרבות השפע והשפעותיה עלינו ועל ילדינו.

ישנה אמונה שמאוד רווחת בקרב ההורים – ככל שהם יקנו לילדים יותר משחקים "התפתחותיים" ו"חינוכיים" הילדים יהפכו חכמים, מפותחים ויעסיקו את עצמם זמן רב. האמת היא שההיפך הוא הנכון. בהרצאה מפתיעה זו נגלה את ההשלכות של תרבות הצריכה שבה אנו חיים על ההתפתחות של ילדינו ועל היכולת שלהם להפוך לאנשים מאושרים. נלמד אילו משחקים מומלצים וכיצד לפעול כשהילד רוצה לקנות עוד ועוד וקשה לסרב לו ואיך להפסיק להסתכל "על הדשא של השכן".

איך לגדל ילד עם ביטחון עצמי? הורים רבים מאמינים שהביטחון העצמי של ילדיהם הינו תכונת אופי – "או שיש לך את זה או שאין לך את זה" ושאין להם הרבה מה לעשות על מנת לשנות את המצב. מסתבר שההיפך הוא הנכון. בהרצאה המרתקת והפרקטית נבין עד כמה להורים יש השפעה משמעותית על הביטחון העצמי של ילדיהם החל מהדרך שבה הם מדברים, מהנוכחות שלהם, מזמן האיכות שלהם, מהחום והמגע וכמובן ממתן עצמאות. ההרצאה מתובלת בסיפורי מקרה של ילדים בגילאים שונים החל מהגיל הרך ועד גיל ההתבגרות כולל (התאמות יעשו על פי דרישה). בסיום ההרצאה ההורים יצאו עם כלים מעשיים אותם הם יוכלו ליישם בביתם באופן מיידי.

הרבה יותר מסבא וסבתא - הרצאת חובה לסבים וסבתות שרוצים להפוך את הקשר עם הנכדים לקשר קרוב, משמעותי ומהנה. בהרצאה נדבר על השינויים שחלו בסבתאות בת ימינו לעומת זו שהיתה בעבר, נלמד כיצד ומתי להעניק גבולות הן לנכדים והן להורים שלהם על מנת שסבא וסבתא יוכלו להמשיך להנות מהחיים ולא "להשתעבד" לסבתאות בניגוד לרצונם. בנוסף נתייחס לדילמות נפוצות כגון – עד כמה "מפנקים" את הנכדים, עד כמה מתערבים בחינוכם וכיצד להפוך את הזמן המשותף לאיכותי, מהנה שנחרט עמוק בלב. הרצאה קלילה, מלאה בדוגמאות מהחיים ומתאימה לאירועי גימלאים, לדיור מוגן ולחוגי בית לגיל השלישי.

אחים זה לנצח | כל האמת על יחסים בין אחים

כל הורה מייחל לכך שהילדים שלו יהיו החברים הכי טובים, ידאגו זה לזה, יתחשבו, יחלקו ועוד אך בפועל הילדים רבים, מקנאים ומתחשבנים זה עם זה וגם איתנו ההורים. בהרצאה החשובה והפרקטית הזו נבין עד כמה מערכת היחסים בין הילדים שלנו משפיעה על עתידם, נבין כיצד משפיע המיקום בתא המשפחתי על תפיסת העולם (כולל ילדים יחידים), היכן עוברים הקווים האדומים בריבים שלהם. וכמובן נקבל כלים מעשיים כיצד להגיב בזמן ריבים ואיך לעזור להם לבנות מערכת יחסים חיובית וחברית כי אחים זה לנצח.

חוסן אישי ומשפחתי בזמן משבר

אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה שמשפיעה עלינו וכמובן גם על ילדינו. 

מזמינים אתכם להרצאה ושיחה פתוחה, בהנחיית יועצת משפחתית, בה נדבר כיצד לעזור לעצמינו ולילדינו לשמור על חוסן, להתמודד עם שינויים בשגרה ועם כמות המסכים שעלתה דרמטית בתקופה הזו. 

ינתנו כלים מעשיים להתמודדות עם פחדים הן שלנו והן של ילדינו ועם כל מיני מצבים מאתגרים בחיי היום יום המשפחתיים. 

משך הרצאה: תלוי הרצאה, הקרנה

כמות קהל: תלוי אולם והגברה

יעל בגדדי צילום רונית ולפר

חוקרת סרטים מומחית לרב-תרבותיות ומיגדר בקולנוע

כתבה וביימה את  הדרמה   'ג'קי - חתולת זבל' ערוץ 2. כלת פרס משרד החינוך על תרומתה לקידום חינוך לצפייה ביקורתית. מחברת הספר 'אל תקרא לי גיבור' הוצאת רסלינג תל אביב 2018 יועצת עורכת תוכניות ומרצה בכירה לקולנוע. פרסמה מאמרים בנושא קולנוע מגדר ושפה חזותית במגוון מגזינים. שימשה כשופטת בפסטיבלי סרטים וכלקטורית לתסריטי דרמה ברשות השנייה. לימדה באוניברסיטת תל אביב, בקמרה אובסקורה, בבצלאל, במעלה, מכללת ליפשיץ, חשיפה, מכון אבשלום ועוד. מרצה ברחבי הארץ בהיכלי תרבות, סינמטקים, מוזיאונים, קתדרות למבוגרים, ספריות והשתלמויות מורים.

עיבוד או "איבוד"-  על יחסי הגומלין בין ספרות לקולנוע   

"פרולוג" - מפגש פתיחה על הקשיים, הכשלים והפתרונות בעיבוד ספרותי לקולנוע. ההרצאה משולבת בקטעי סרטים הממחישים את ההבדלים בין השפה הקולנועית לשפה הספרותית.  אהובת הקצין הצרפתי. הסנדק.

"משהו רקוב בממלכת דנמרק" - ההרצאה תנסה להסביר מה הופך את שקספיר  ל"קולנוען" גדול. תוך הצגת דוגמאות הממחישות מה מושך קולנוענים מכל העולם ליצירותיו.

"כל העולם במה וכל בני האדם שחקנים" - המשך דיון וניתוח קטעי סרטים המבוססים על שקספיר

"על תבונה רגישות, גאווה ודעות קדומות" - סוד הקסם של ג'ין אוסטין. על ספרות נשים ועיבודים לקולנוע לפני ואחרי המהפיכה הפמיניסטית תוך שילוב דוגמאות מיצירות קולנועיות מגוונות.

"של נעליך מעל רגליך" - על חשיבותו של המיתוס בהיסטוריה האנושית ועל גלגוליו אל הקולנוע מסיפורי התנ"ך דרך המיתולוגיה היוונית ועד המיתולוגיה הנורדית.                                                                

"היה היה פעם בארץ רחוקה" - על סוד קסמן של אגדות העם , על החשיבות הפסיכולוגית, החברתית והחינוכית לילדים ולמבוגרים כאחד. תוך הצגה וניתוח שלל דוגמאות.

"טוב למות בעד ארצנו" - עיבודים בכחול לבן-על הספרות העברית ועיבודיה לקולנוע , על פרות קדושות ועל עיצובו של היהודי החדש בתרבות הציונית.

יוצרי הקולנוע המרתקים בעולם                      

מסע צבעוני מגוון וייחודי עם יוצרי קולנוע מהחשובים בימינו. על הקשר בין חברה לאומנות  על הדיאלוג שיוצרים מנהלים עם התרבות שלהם, על הסגנון האומנותי שלהם ועל מה שמכניס את היצירות שלהם לפנתיאון הקולנוע.

קן לואץ' מבריטניה - היוצר הוותיק הרואה בקולנוע שליחות חברתית , מקפיד להציג חלון אל המציאות ולהשתמש באומנות ככלי לביקורת נוקבת.                                     

פאתיח אקין מגרמניה - כאזרח גרמני בן למשפחת מהגרים טורקיים  מרבה אקין לעסוק בקונפליקט הרב תרבותי על מורכבותו והבעיות שהוא מביא איתו.           

 
פדרו אלמודובר מספרד - בסגנונו היחודי ובעולמו מלא הצבע המלודרמה וההגזמות הסיפוריות והסגנונוניות הפך אלמודובר לאחד הבימאים החשובים ביותר בעולם.

פרנסוא אוזון מצרפת - הבמאי שזכה לתואר "האלמודובר הצרפתי" מציג בקולנוע שלו  חירות סגנונית וגמישות מגדרית ומינית מרתקת ופורצת גבולות.                  

סוזאן בייאר מדנמרק - נקודת מבט נשית מרעננת על זוגיות, על החברה הדנית העכשווית ועל קולנוע ואומנות בעידן הגלובלי.                                                           

היזוקירו קורה אדה מיפן - הבמאי ההופך קלישאות לזהב וחוקר במצלמת הקולנוע שלו כאילו היתה מצלמת רנטגן את הנסתר והעמוק ביותר בנבכי החברה והמשפחה ביפן.

ג'אנג יי- מו מסין - אחד היוצרים החשובים ביותר בעולם , עטור פרסים וסיפורי הצלחה מי שסלל את הדרך להיכרות עם הקולנוע והתרבות הסינית ברחבי תבל.

קלינט איסטווד מארה"ב - שחקן נערץ מוסיקאי מחונן ואחד הבימאים החשובים ביותר באמריקה זוכה חמישה פרסי אוסקר יוצר ומיתוס יחיד במינו.                                   

לדבר קולנועית שוטפת- האבא והאמא של כל המסכים

הכל מדברים וכותבים על תרבות המסכים, דור המסכים, והשתלטות המסכים על חיינו. הכל החל במסך הקולנוע, והגיע הזמן לצלול לתוכו ולהבין כיצד הוא פועל על הצופה. לזהות את הקשר ההדוק בין צורה לתוכן, ולזהות את ה"טריקים" שבהם משתמשים יוצרי קולנוע וטלויזיה, פרסומאים, וסוכני מדיה  על מנת להשפיע על הצופה . הכרות עם השפה הקולנועית ומסריה הגלויים והסמויים, תאפשר להם להיות צופים ביקורתיים ותעשיר את הנאתם מצפיה בסרטי קולנוע:  

בראשית היה הסיפור...על ההבדלים בין סיפור לתסריט,

גיבור מה הוא אומר...  על סודות הליהוק, וסגנונות משחק

הסביבה קובעת תודעה.. על אתרי הצילום, התפאורה, צבעים ואוירה

הגודל כן קובע...על מרחק המצלמה, זוית הצילום וכל הטריקים .

ואף על פי כן נוע תנוע...על תנועות המצלמה והשפעתה על הצופה.

קולנוע הוא סיפור כתוב באור...על חשיבות התאורה והשפעתה עלינו

אחד פלוס אחד שווה שלוש...על קסם העריכה הקולנועית הבונה מציאות,

שים פס על הקול...על הדיאלוג, האפקטים והמוסיקה 

חיים מעוררי השראה - סוד הקסם של הביוגרפיה הקולנועית                                                                                                       

מסע קולנועי מרתק אל עולמם של מי שיצרו מהפכות בתחומם או נפלו קורבן למגלמוניה שלהם. נשים או גברים, שחורים או לבנים, מן העבר הרחוק ומן העבר הקרוב כל אחד ואחת והסיפור המרתק שלו והתובנות שהוא מעניק לנו כצופים. מה מושך אותנו במיוחד אל ז'אנר הביוגרפיה? מאלביס וריי צ'ארלס ועד לינקולן ומרגרט תאצ'ר מהנסיכה דיאנה ועד ג'ודי גארלנד מגוון עצום של סרטים על אנשים חשובים ומוכרים יותר או פחות ועל האופן בו הקולנוע מטפל בביוגרפיה.

קולנוע: עובדים עלינו החיים והסרטים

המסרים המסתתרים מאחורי הסרטים שאנחנו אוהבים? הקשר בין קולנוע לתרבות ולרב תרבותיות? כיצד מעצבת תרבות המסכים את החברה? רב-תרבותיות -מאפייני התרבות העכשווית וכיצד הם באים לידי ביטוי בקולנוע גלובליזציה- רב תרבותיות ושאלת המהגרים גזע ותרבות - קולוניאליזם גזענות ואימפריאליזם תרבותי בשם הנאורות. תרבות המסכים -תרבות המסכים מראשית הקולנוע ועד הרשתות החברתיות תרבות הצריכה – הקפיטליזם גבר על הכל ומעצב את חיינו תרבות הניו אייג'-פלורליזם דתי בשלל צבעים

תרבות ה-מיטו ((METOO - נשים מבקשות תיקון, שויון, והכרה שאלות של להטבי"ם - צמתים חשובים בהיסטוריה של להטבי"ם.


שאלות של חינוך - על הדילמה העומדת לפתחו של החינוך                                                       

המסך הקטן מנצח את המסך הגדול

סדרות טלויזיה איכותיות מהוות תחרות של ממש למדיום הקולנועי, פורצות דרך, מעוררות מחשבה, פונות גם אל קהל משכיל ובקורתי ומושכות אליהן כותבים בימאים ושחקנים מעולם הקולנוע.

על היחסים בין קולנוע לטלויזיה - סקירה היסטורית

על הקשר בין הלך הרוח תרבותי/תקופתי והתכנים הנצפים

על המדיום שמכתיב את המסר - טכנולוגיה והשפעתה על הרגלי הצפיה.

על ההיסטוריה של סדרות דרמה טלויזיוניות

הסופרנוס, שובר שורות, משפחת סימפסון, סקס והעיר הגדולה, סיפורה של שפחה, הסמויה, בית הקלפים, הכתר ועוד...

משפחה מהסרטים

אבות אימהות, ילדים וזקני המשפחה מן הארץ והעולם מן העבר וההווה. משפחה כמקור כוח שייכות חום ואהבה אבל גם דיכוי סירוס וסכסוכים. המשותף למשפחות בכל העולם ולאורך כל ההיסטוריה.

משפחה, מסורת וקודים חברתיים נוקשים באירן.

משפחה, מסורת והגירה בקולנוע צרפתי/אלג'יראי.

משפחה, מסורת ומשבר זהות הדרוזים בקולנוע הישראלי.

משפחה, מסורת ומוסלמים בקולנוע הישראלי/פלשתיני.

משפחה, מסורת ועקדת יצחק בישראל העכשווית.

משפחה, זוגיות ואומנות כמנוף לצמיחה בקולנוע הספרדי.

משפחה, בדידות וכמיהה לאהבה בקולנוע האיסלנדי.

משפחה, זוגיות והתמודדות עם הגיל בקולנוע האמריקאי.

משפחה ממשבר לצמיחה בקולנוע הישראלי.

 רומנטיקה, זוגיות וארוס בקולנוע

נערת בוליין האחרת - ג'סטין צ'דוויק ארה"ב 2008

המאה השש עשרה בחצרו של הנרי השמיני כשנישואין הם חוזה כלכלי, הנשים הן אובייקטים לעינוג הגבר והתככנות היא נישקה של האישה.

נשים קטנות גרטה גרוויג ארה"ב 2019

המאה התשע עשרה  על כל הסתירות והקונפליקטים בכל הקשור לנישואין רומנטיקה  ומעמד הנשים על פי העיבוד החדש לספרה המיתולוגי של לואיזה מיי אלקוט 

קרול טוד היינס ארה"ב 2016

שנות החמישים של המאה העשרים  בניו יורק על אהבה בין נשים, על השמרנות המבט הגברי הדומיננטי והניסיון להשתחרר ממנו.

מאחורי הקלעים  מרטין שראייר גרמניה 2019

שנות השישים בגרמניה המזרחית בסיפור אהבה גדול מהחיים על רקע תעשיית החלומות של אולפני הקולנוע מאחורי חומת ברלין

לאבינג ג'ף ניקולס ארה"ב 2016

שנות השישים בוירג'יניה שבארצות הברית כשסיפור אהבה בין גבר לבן לאישה שחורה היה

טאבו והמאבק של זוג האוהבים בממסד ובדעות קדומות היה לחם חוקם.

האישה ביורן רונגה  ארה"ב 2017

מבט עכשווי ומפוכח בצל תרבות המי-טו על יחסיהם של בני זוג מבוגרים סופר מצליח ורעייתו ועל הנורמות שהשתנו ביחסי הכוח שבין גברים לנשים.

לא פה לא שם מייסלון חמוד ישראל 2016

שלוש צעירות ישראליות ערביות בדירה שכורה בתל אביב מחפשות דרכים לגשר בין מסורת לקידמה בין נטייה מינית לשמרנות משפחתית ובין זהות לאומית לזהות אישית.

הגבר המושלם שלך מריה שרדר גרמניה  2021

העתיד הקרוב על קו התפר בין האנושי לאנדרואידי בין התבונה והרגש לבין האינטיליגנציה המלאכותית וההשלכות של אלה על כל מה שקשור ברומנטיקה ומיניות

משך הרצאה: תלוי הרצאה, הקרנה

כמות קהל: תלוי אולם והגברה

רחל אסתרקין קרדיט צילום יחצ

כתב מגזין במעריב סופהשבוע, לשעבר עורך חדשות בכאן 11 מדריך ותיק ביד ושם ומוביל קבוצות לפולין.

מרצה במגוון נושאים שמשלבים היסטוריה רחוקה, אקטואליה קרובה, סיפורים מפתיעים והרבה נקודות למחשבה.

מותה של אירופה

אירופה שלמדנו לאהוב שוקעת לנגד עינינו. היבשת שהייתה לערש התרבות המערבית נאלצת להתמודד בעשורים האחרונים עם המשברים שיצר העולם המודרני ונוגעים בכל משק בית. לכל אלה מצטרפים משבר הגירה, משבר כלכלי ומשבר פוליטי, שמאיימים לשנות את היבשת לעולמים. בתוך הקלחת הזו נמצאת מדינת ישראל, שיכולה להביט מהצד כשהיא מודאגת ואופטימית בו-זמנית.

נאומים שעיצבו את העולם

איך קיבע אברהם לינקולן את הנרטיב של ארצות הברית החדשה; מה הייתה הטכניקה הרטורית שבה השתמש מרטין לותר קינג; מה עשה דוד בן גוריון כדי להשיג את הסכמה רחבה לגבי נוסח מגילת העצמאות; וכיצד הצליח ווינסטון צ'רצ'יל למנוע מבריטניה תבוסה במלחמת העולם השנייה בעיקר באמצעות מילים. מסע אל עבר הנאומים הגדולים ששינו את ההיסטוריה.   

על יהודים וכסף

אומרים על יהודים שהם יודעים לתמרן ולעשות כסף בכל סיטואציה. מצד שני יהודים תמיד רדפו אחר שוויון, ורעיונות סוציאליסטיים הלהיבו את דמיונם. מסע בקבות מיתוסים, עובדות היסטוריות ו

מסך עשן

מאחורי הקלעים של תעשיית התקשורת: איך דווקא בעידן הרשתות החברתיות, הפכו העיתונים, הרדיו וערוצי הטלוויזיה מגופים שאמורים לדווח על המתרחש - לכאלה שיוצרים מציאות ומהנדסים לנו את התודעה?

איך מנצחים שנאה?

בקצרה: שנאה ופילוג קיימים בעולמנו עוד מימי קדם, והתפשטו במיוחד מאז כניסת הרשתות החברתיות לחיינו. אבל מדוע בכלל הביולוגיה והסוציולוגיה מתמרצות בני אדם לשנוא, למה דווקא היהדות רואה בתופעה הזו איום קיומי, ובאלו כלים ניתן להשתמש בחיים היומיום כדי לצמצם אותה?

נשים משנות עולם

בקצרה: עוד לפני עידן "מי טו" והשוויון המגדרי, בשיאה של המלחמה הגדולה בהיסטוריה, היו נשים ששינו את העולם לטובה ולרעה – וסיפורן לא סופר. מנשות הצמרת הנאצית ועד לליטאית שהצילה את נכסי התרבות שלנו, מהיהודייה שניסתה לבלום את השואה ועד לאלה שמרדו באושוויץ. סיפורים עם מוסר השכל רלוונטי במיוחד.  

איך לשרוד בעולם אנטישמי?

בקצרה: עוד לפני שהפכו היהודים לעם, האנטישמיות כבר נולדה. מאז היא משנה את פניה באופן מתוחכם בכל פעם שנוצר משבר כלכלי, ביטחוני, או בריאותי. אבל איפה נוצר החיבור בין יהודים לתיאוריות קונספירציה, והאם מדינת ישראל צמצמה או הרחיבה את הבעיה? מסע אל עבר השורשים האנטישמים של האסלאם הפוליטי והשמאל והימין והרדיקליים בארצות המערב.

השואה והישראלים

בקצרה: כשישראלים שומעים את המילה "שואה" הם מדמיינים מחנות, גטאות ואולי גם פרטיזנים. אבל ברחבי העולם עולות קונוטציות אחרות לגמרי. במערב הפכו את אנה פרנק לדמות אוניברסלית, במזרח אירופה נלחמים ממש עכשיו "בנאצים של ימינו", ובארצות ערב נעים בין אמפתיה להכחשה והצדקה. הרצאה על קובץ של מיתוסים ונראטיבים, שכולם מעוניינים להשתמש בהם.

מקבלי ההחלטות

בקצרה: מה גרם לצ'רצ'יל להמשיך להילחם בגרמנים למרות הסיכון האדיר לבריטניה; איך הפך טיפוס חשדן כמו סטאלין לאדם שמתעלם מכל האזהרות; מדוע לקח היטלר את ההחלטה הגורלית לפלוש לברית המועצות בעיתוי מסוכן; ומה הדילמות שעמדו בפני ההנהגה היהודית, שהתלבטה אם לשתף פעולה עם הנאצים כדי לשרוד. על ההחלטות הגורליות שקיבלו המנהיגים במלחמת העולם השנייה

נפשו של רוצח המונים

בקצרה: האם אדולף אייכמן הוא רוצח, למרות שהיה רק פקיד שמילא טבלאות? ומה לגבי נהג קטר פולני שהוביל קרונות עמוסים לאושוויץ? מה הופך אנשים משכילים ממדינה תרבותית לרוצחים סדיסטיים, והאם כל רצח-עם זקוק למנהיג צמא דם שיניע אותו? עדויות ישנות ומחקרים חדשים מספרים סיפור מרתק, שדורש מאיתנו לחשוב על הכל מחדש.

 דילמת האסיר

מאורעות השואה הציבו דילמות ערכיות חשובות בפני היהודים, שנאלצו לחשב מסלול מחדש ולהחליט כיצד לנהוג בעולם חסר ודאות וחסר רחמים. ההכרעות שקיבלו ממשיכות להעסיק אותנו ולהיות רלוונטיות גם היום.

 יהיה כאן לונה פארק

בקצרה: בגיל 26, בהיותו בן יחיד לאם חד הורית, נודע לשחר שקלש שאמו חולה בסרטן מוח סופני. אחרי שנאלץ להתמודד עם הבשורה הוא החליט לצאת למסע, בתוך החיים היומיומיים, שהפך את התקופה הזו למיוחדת עבור שניהם. כעבור שנים, ואחרי שחקר את הנושא, הוא מצא דרכים שיכולים להפוך התמודדות עם כל משבר לסבירה בהרבה. הרצאה שמפיחה אופטימיות ומעניקה כלים פרקטיים למשברים שכולם חווים.

משך ההרצאה: 75 דקות
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

פורש שב"כ, מרצה, מנחה סדנאות ומחבר הספר מֻחַ'אבַּרַאת.

"מאויב למשתף פעולה" - אומנות השכנוע והנעת אנשים כנגד כל הסיכויים.

כיצד מצליח רכז השב"כ לשכנע אנשים, להשפיע עליהם, לייצר אמון, מחויבות, לבנות שיתוף פעולה פורה לאורך זמן ולהניע אותם לבצע משימות מסוכנות ומורכבות בתנאים בלתי אפשריים?

"נשים מרגלות"

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגבורתן של החיילות והקצינות הנלחמות ומסכנות את חייהן ברצועת עזה.

ישנן גם נשים נוספות, נסתרות וחשאיות, צעירות פלסטיניות המרגלות עבור השב"כ הישראלי, מבצעות משימות חשאיות ומסייעות לרכזי השב"כ להילחם בטרור הפלסטיני, תוך כדי סיכון חייהן.

לקראת יום האישה, ההרצאה "נשים מרגלות" היא הרצאה ייחודית ומרתקת שזכתה לשבחים רבים, 

במהלכה המשתתפים נחשפים לסיפור אישי מרתק ולאירועים שטרם פורסמו (מאושר על ידי השב"כ)

לפרטים נוספים על ההרצאה מצורף מסמך.

אורך הרצאה: כ- 75 דקות כולל שאלות

כמות קהל מקסימלית: תלוי אולם והגברה

מרצה למקרא, דוקטורנטית לספרות וחוקרת את שירתה של לאה גולדברג, סופרת ספרי ילדים ("בוקר טוב עולם", "מי הרס את הקרקס"), מרצה בסמינר הקיבוצים, מפתחת תוכן במיזם 929, מרצה במסגרות מבוגרים דוגמת בינ"ה, עלמא, מיזם 929, מקורוק, חברותא עמק חפר ועוד.
מדריכת טיולי ג'יפים ומוזיקאית חובבת.

נושאים להרצאות:

"בסליחה ובחסד"
שירת חייה של לאה גולדברג. שירים, סיפורים, רכילות ופזמונים. נצא ביחד למסע בעקבות דמותה של לאה גולדברג. כלת פרס ישראל לספרות, ו"דודה לאה עם קול צפרדע", אישה לא יפה בת עשרים ושתיים, כפי שכינתה את עצמה, או פרופסור נערצת לספרות? כנראה שהכל וגם וגם... המפגש מלווה בקרית שירה, מכתבים, יומנים ואף בזמר.

"נס לא קרה לנו או כן קרה לנו?"

הרצאה מוזיקלית המשלבת ידע ושירים מוכרים.

מדוע חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים? ההסבר המוכר הוא שמונת ימי נס חנוכה. אולם קריאה במקורות נוספים מתקופות שונות, תגלה תשובות נוספות. אז מה היא התשובה הנכונה? ומתי ומי זקוק לסיפור הנס, ומתי ומי זקוק לסיפור הגבורה?

"נשים מפתות במקרא ולא במקרה"
סיפורן של נשות המקרא: חוה, תמר, יעל, רות, אסתר. מפגש במרכזו נשים במקרא, תפקידן, מעמדן וכוחן. מה היה תפקידן של הנשים בסיפור?  כיצד השיגו את מה שהשיגו - לבדן, בלי צבא, בלי יועצים, בלי תפקיד וסמכות ברורה. הזמנה לקריאה חדשה בסיפורים נבחרים מהמקרא, מלווים בשירים ישראליים מוכרים, כפרשנות לסצינות מתוך המקרא. 

"לעת הזאת הגעת למלכות"
קריאה חווייתית במגילת אסתר, מלווה בפרשנות ובשירים ישראליים. כיצד התגלגלה אסתר לחצר מלך פרס? האם היא תמימה וחסודה, או אולי שותפה של מרדכי למהלך של השתלטות על המלוכה? מדוע איים המן להשמיד את היהודים, ומה כוחה של הקהילה? נקרא יחד את המגילה, ונשיר ביחד שירים מוכרים ואהובים, כפרשנות לסצינות מתוך המגילה.

"שיר השירים- גלגולה של מגילה"
לפני 2,000 שנה התלבטו חכמים אם לכלול את מגילת שיר השירים בתנ"ך! זה טקסט ארוטי, מיני, חתרני, שאין בו אפילו את שם האלוהים. אולם מהר מאוד, הפכה המגילה ל"קודש הקודשים"! קוראים אותה בערב שבת, בחג הפסח! כיצד שינתה המגילה את פניה, וכיצד הפכה למקור השראה לכל כך הרבה שירים. המפגש מלווה בקריאה בתנ"ך, פרשנויות, שירה עברית וכמובן נשיר ביחד פזמונים מוכרים.

"כל האמת על הגורן"
הזמנה לקריאה במגילת רות. נעקוב ביחד אחר סיפורן של רות ונעמי השבות ממואב אל בית לחם לאחר שנות רעב. האם וכיצד ישרדו שתי הנשים, בחברה הנשלטת על ידי גברים? מה תפקידו של בועז, גיבור החיל? האם הוא משרת את המבנה המסורתי של השליטה הגברית, או שבדרכים מתוחכמות הוא ישנה את הנורמות של הקהילה, וייתן מקום לאישה הזרה? ואולי אפילו... יתאהב בה? סיפור על נשים וגברים, על יחיד וחברה, על חוקים ואומץ לפרוע את החוק. סיפור על אהבה וחסד. המפגש ילווה בשירים ישראליים (עם גיטרה) שיהוו פרשנות מוזיקלית לקריאה.

המפגשים מותאמים לכל הקהלים. אין צורך בידע מוקדם.

אורך ההרצאה: 75 דקות כולל זמן לשאלות

כמות קהל מקסימלית: ללא הגבלה. (מעל 50 איש יש צורך בהגברה).

יהודית כץ היא יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. במקור הגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני כשהיא שמה לעצמה למטרה להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. בהמשך למדה אימון פסיכולוגי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). היא כותבת באופן קבוע בעיתון ״הארץ״, ומקליטה את הפודקאסט ״חושבים טוב״. בספטמבר 2020 יצא לאור ספרה הראשון ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״ והפך במהרה לרב מכר.

הרצאות וסדנאות:

מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר

המוח האנושי הוא מוח נודד -  מדלג מחרטה על האתמול לפחד מן המחר, ופוסח על מה שקורה ממש כאן ועכשיו. ומה המחיר? מרדף בלתי פוסק ופספוס של החיים בזמן שהם מתרחשים. הכירו את ה מיינדפולנס - התרגול שיעזור לכם להפחית חרדה, להגביר אושר ולחיות חיים מאוזנים יותר.

לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי

״אנחנו לא רואים את העולם כפי שהוא, אנחנו רואים אותו כפי שאנחנו״. אם כך, אולי לא כדאי להאמין לכל מחשבה? איך מזהים מחשבות תוקעות, הורסות, ולא הגיוניות בעליל? איך אפשר להפוך את הקול בראש למאוזן יותר?

המדע המופלא של האושר ואיך להשתמש בו לחיים טובים

כולנו רוצים להיות מאושרים יותר, אך האם אפשר להגביר אושר לאורך זמן? האם מה שאנחנו מקווים שיסב לנו אושר אכן מספק את הסחורה?

מה זה בכלל אושר, ואיך מפסיקים לחכות לו ומתחילים לפעול?

Free Your Mind - לחסן את הנפש

איך מסתגלים לשינוי? מחסנים את הנפש.

לא חיסון של קופת חולים. כזה עדיין אין.

במקום, יש תרגול אפקטיבי. איך לחיות חיים יציבים וגמישים גם כשהמציאות רחוקה ממה שקיווינו?

ואיך, אפילו ברגעים הקשים ביותר, נשענים על מה שכן עובד?

איך נחליט? איך תקבלו החלטות הגיוניות ומאושרות יותר?

במה לעבוד? עם מי להתחתן, ואיך למען השם,

בוחרים ארוחת צהריים? אלפי החלטות בכל יום,

אבל מה קורה בצומת ההחלטה ומדוע כדאי לצאת משם, ומהר? איך נקבל החלטות בצורה בריאה והגיונית יותר? ואיך, על הדרך, גם נהיה יותר מאושרים?

משמעות בעבודה או עבודה עם משמעות?

העבודה היא חיינו. היא נותנת לנו ערך, מוטיבציה ומשמעות. אבל מה קורה כשהיא לא מספקת את הסחורה? כשהיא לא נותנת ורק לוקחת?

למה בכלל לקום בבוקר? איך יוצקים משמעות, וגם: איך הארגון יכול להציל את המצב.

לנצח את הדחיינות - איך לעשות היום במקום לדחות למחר?

מדוע אנחנו דוחים ומתחרטים פעם אחר פעם? איך מתחילים לעשות היום את כל מה שהתרגלנו לדחות למחר? אולי אנחנו מרגישים שאנחנו פשוט כאלה. שאי אפשר להילחם בדחיינות. שעדיף מחר. חדשות טובות: אפשר להתמודד. אפשר עכשיו.

תעשו לכם הרגל - על יצירת הרגלים ושינוי

ההרגלים שולטים על 47% מהפעולות שלנו. וזה כל כך הרבה, שכדאי לנו לעצור ולבדוק, איך ההרגלים שלנו מעצבים אותנו ואיך נוכל לעצב אותם מחדש. והפעם, איך עושים שינוי שבאמת מחזיק לאורך זמן?

(כן, אנחנו יכולים!)

כוח העל שלי - שלום חוזקות, להתראות חולשות

החוזקה מחזקת, החולשה מחלישה. במה להתמקד? כמה פעמים ניסיתם לתקן את כל מה שאתם לא? מסתבר שלזהות ולטפח את מה שכן עובד מקפיץ את ההישגים, המוטיבציה והאושר. אז איך מזהים חוזקות? ואיך משתמשים בהן כדי להשתפר, אפילו איפה שקשה?

איך לעשות שינוי אמיתי ומבפנים

שינוי הוא לא דבר קל - אבל כשמבינים אותו הוא הופך לאפשרי, וגם אותנו לאנושיים יותר.

היכולת להשתנות היא היכולת שלנו לנתב את הספינה. איך מפצחים התנגדות לשינוי ואיך מתחילים בתכלס? איך קמים מנפילות ואיך בונים הרגלים שיחזיקו לאורך זמן?

אורך הרצאה: כ-70 דקות

כמות קהל מקסימלית: תלוי אולם והגברה

צילום יהודית כץ: ליאת שליט

 "התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה."

                                                                                                                                       מילן קונדרה

כמבקר מוזיקה ומדריך טיולים לקחתי את המקומות והאמנים האהובים עליי ביותר והפכתי אותם להרצאות מעמיקות, אישיות ומיוחדות. מאחורי כל הרצאה יש מחקר רציני שקיימתי, חומרים מיוחדים שאספתי והמון אהבה לנושא. צברתי ניסיון עשיר בהעברת הרצאות והמפגשים תמיד מרתקים ואף מרגשים. רשימת הרצאותיי:

ירושלים של זהב - הסיפור מאחורי השיר שנצרב לנצח בתרבות הישראלית.
תקופת ההמתנה. שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.
בזמן ספירת הקולות בפסטיבל הזמר והפזמון בבנייני האומה בירושלים עלתה זמרת-חיילת אלמונית לחלוטין בשם שולי נתן עם גיטרה להנעים את זמן הקהל  והשאר היסטוריה. מעולם לא נכתב ובוצע שיר בארץ שהשפעתו היתה כה מכרעת ומעצבת כמו ''ירושלים של זהב'' שכתבה והלחינה נעמי שמר. בהרצאה נתרגש מגילגוליו השונים והמשונים של השיר הגדול הזה, מחבל הבסקים בספרד, דרך הצנחן המזמר מאיר אריאל, הוידוי קורע הלב של נעמי שמר על ערש דווי ועד ביצוע החזניות מרחבי העולם בתקופת הקורונה. הרצאה על שיר גדול מהחיים שאי אפשר להפסיק להתרגש ממנו. 

הרצל דרך השירים

מה מקומו של האיש שחולל מהפכה בתולדות העם היהודי במוזיקה הפופולארית שלנו? איזה שירים נכתבו עליו, ומה אפשר ללמוד דרך השירים על מקומו בזיכרון הקולקטיבי של הרצל בחברה ובתרבות הישראלית? הרצאה מרתקת שעוברת מהשיר הראשון שנכתב מיד לאחר פטירתו ב-1904 ועד היפ-הופ ציוני של הדג נחש בני זמננו. מחקר מעמיק שכולל שירים, קטעי ארכיון, סרטונים והצצה לאוסף האישי שלי, מעריץ גדול של הרצל, הם רק חלק מהחוויה המיוחדת של הרצאה שמצליחה לרתק קהל משתתפים מגוון (מבתי-ספר ועד בתי-אבות..) ומחזירה את הצבע לזקן של הרצל.

לאונרד כהן - הכהן הגדול של המוזיקה

לכבוד האלבום החדש של לאונרד כהן, שיצא 3 שנים לאחר מותו, thanks for the dance. הרצאה סוחפת על חייו הדרמטיים ורבי התהפוכות של לאונרד כהן, משורר הרוק הגדול של דורנו, בדגש מיוחד על הקשר של האמן לישראל וליהדות. הסיפור המטורף מאחורי ''הללויה'', הדברים שנאמרו במסיבת העיתונאים האחרונה וביצועים ייחודיים ומרגשים שלו ושל אמנים אחרים לשיריו. הרצאה שבניתי מתוך אהבה גדולה שלי ללאונרד כהן ולמידה רצינית על חייו רבי התהפוכות, מוגשת כפסיפס של סרטונים, קטעי ארכיון, שירים וגרסאות כיסוי.

סתיו יהודי - משירי אברהם חלפי, האלבום הטוב ביותר של אריק איינשטיין

סיפורו המיוחד של האלבום ה-26 מתוך 62 של גדול זמרי ישראל, והאלבום האהוב ביותר על אריק עצמו. הקשר שלו לאברהם חלפי, מהברית ועד המצבה, בא לשיאו באלבום יוצא דופן זה, כולו על טהרת המילים של חלפי, הלחנים של יוני רכטר הצעיר והביצועים של אריק איינשטיין הנצחי. בהרצאה אני מספר את הסיפורים מאחורי ''עטור מצחך'', ''צער לך'', ''השיר על התוכי יוסי'' וכמובן ''סתיו יהודי''. הרצאה מוזיקלית שלא תשכחו.

מ''שיר לשלום'' ועד ''שלום חבר'' - רצח רבין בתרבות הישראלית

הרצאה שמעזה להסתכל לתוך הפצע הגדול ביותר בחברה הישראלית - רצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל ועושה זאת מזווית יוצאת דופן - ביטויי הרצח בתרבות הישראלית. שירים, מערכונים, סרטים וספרים שנגעו בפצע המדמם. אני מדריך נוער, חיילים ומבוגרים בנושא עיצוב זיכרון רצח רבין שנים רבות, והיה לי אך טבעי ליצור הרצאה ייחודית וראשונה מסוגה שכל אחד שזוכר היכן היה בליל ה-4.11.95 צריך לשמוע.

אלסקה - הגבול האחרון

פרקים מיומן מסע מיוחד במינו בקאוצ'סרפינג לאורכה ולרוחבה של המדינה העצומה והצפונית ביותר בארה"ב - אלסקה. מפגשים בלתי נשכחים עם דמויות משונות, בעלי-חיים ייחודיים ותופעות טבע ארקטיות עוצרות נשימה הם חלק מההרצאה יוצאת הדופן הזאת שכולה מבוססת על חוויה האישית שלי ושל זוגתי בטיול הגדול של לפני ילדים ☺ 

אפר ואבק - האלבום החשוב ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית

כשיעקב גלעד ויהודה פוליקר יצרו את האלבום הכל-כך אישי ונוגע הזה בשלהי שנות ה-80 הם לא שיערו את היקפי המשמעות של יצירתם. 30 שנים אחרי צאת האלבום הוא עדיין מהדהד בעוצמה. אלבום קונספט על החיים בארץ של הדור שני לשואה, מבלי לומר פעם אחת את המילה שואה, וכשעוד לא היה את המושג ''דור שני''. הרצאה שמספרת את סיפור האלבום המטלטל, התקבלותו בחברה הישראלית והשפעתו עליי.

איסלנד – על קצה הקרחון

איך זה לחיות במקום שחצי שנה מואר וחצי שנה חשוך? מה גרם לאיסלנד הפיצפונת להפוך למעצמת כדורגל? מי גילה את איסלנד? ומה הקשר של האי המרוחק לשיר ההופה הולה שייצג את ישראל באירוויזיון בשנות השמונים? ☺ על כל השאלות האלה, ורבות אחרות, אענה בהרצאה שכולה קרח ואש. הרצאה של שעה וחצי שחושפת מעט מהסוד והקסם של האי הצפוני, המקום המיוחד והשונה ביותר על פני כדור הארץ. הרי געש וקרחונים, ויקינגים וסאגות, שוויון מגדרי פורץ דרך והקשר המיוחד לישראל וליהדות יתערבבו זה בזה לכדי יצירת מבט מעמיק ואישי אל עבר איסלנד. התאהבות ממבט ראשון מובטחת.

ניק דרייק – הואן-גוך של המוזיקה

הרצאה על המוזיקאי הטוב ביותר שאתם לא מכירים. השירים של ניק דרייק הם מהשירים היפים ביותר שנכתבו אי-פעם, אך בזמן חייו איש לא שם לב אליהם. בשנים האחרונות הוא נחשף ליותר ויותר קהל ולפתע נהיה כוכב על, שנים רבות לאחר מותו. סיפור מרתק על הצלחה מאוחרת מדי והיחשפות למוזיקה שאי אפשר שלא להתאהב בה. במיוחד כשההרצאה יוצאת מעומק ליבי.

ישראל באירוויזיוןהרצאה מוזיקלית מהנה על ההיסטוריה וההווה של ישראל באירוויזיון. מהתחרות הראשונה בה השתתפנו ב-73', דרך ארבעת הזכיות הגדולות, הסיפורים המצחיקים, המרגשים והמיוחדים, ועד ימינו אנו. היה תענוג ליצור את ההרצאה הזאת ותענוג עוד יותר גדול להעביר אותה!

המלך

"לפני אלביס לא היה כלום" אמר פעם ג'ון לנון על המלך של הרוקנ'רול.

בהרצאה המרגשת הזאת, מרקידה ויחד עם זאת גם עצובה נכנס לעומקה של התופעה התרבותית העוצמתית ביותר של המאה ה-20 – אלביס פרסלי. כיצד הנער קשה היום מ-ממפיס, סחף עולם שלם אחריו? איך הוא הגיע למעמד העצום, שאין לו אח ורע, שהוא הגיע אליו? למה דווקא הוא ולא מישהו אחר? 

נתחקה בעקבות חייו הפתלתלים והמרתקים של אלביס, נזכר בעליות ובמורדות, באהבות ובכאבים של הזמר  המנוח שעד היום איתנו, ואולי לא מת מעולם(?)

פול מקרטני - החיפושית בת 80

בהרצאה זו נחגוג את חייו ויצירתו של הזמר, המלחין, מחזיק שיא גינס במספר השירים במקום הראשון במצעדים הבריטים והאמריקאיים -  סר פול מקרטני!

נספר את הסיפורים מאחורי שיריו הגדולים, נתחקה אחר חייו המרתקים, נזים את השמועות על מותו המוקדם ("אם אמות אני אהיה האחרון לדעת" כפי שהוא אמר), נשוחח על ההצלחה הפנומנלית עם הביטלס ועל ההמשך מעורר ההשראה אחרי הפרידה של ארבעת המאוכזבים וכמובן נענה אחת ולתמיד על השאלה האולטימטיבית - לנון או מקרטני?

הרצאת חובה לכל חובב חיפושיות, שזה בעצם כל מי שחי במאה שנים האחרונות בכדור הארץ :)

יורם טהרלב - עוד לא תמו כל פלאייך

הרצאת הצדעה לאחד מגדולי המשוררים של תקופתנו, איש שכתב מאות שירים שנכנסו למחזור הדם הישראלי - "שירים מעצבי זהות" כפי שהוא הגדיר בעצמו. שירים שמעמיקים את הקשר והאהבה של כל אחת ואחד מאיתנו לארץ שלנו. ''גבעת התחמושת'', ''הבלדה על יואל משה סולומון'', ''היה לי חבר היה לי אח'' וה-''המעט שנותר'' ועוד כ"כ הרבה דוגמאות מובהקות. ולצידם של השירים הגדולים האלה ישנם אינספור שירי ילדים ושירי אהבה, שירים של להקות צבאיות ואפילו שירי פופ ורוק. והכל בהומור ובחן שכל-כך אפיינו את המשורר המיוחד והאהוב מקיבוץ יגור.

אהוד מנור - מה קרה לילד שדיבר לכוכבים?

סיפור חייו של הילד הג'ינג'י מגבעת הפועל בבנימינה שכתב בשיריו את סיפור חיינו.

החל מהימים היחפים הכי יפים, דרך המרפסת המיתולוגית בבית הוריו עם הציפורים הנודדות ועד הסיפורים המרתקים מאחורי השירים הנצחיים כמו "אין לי ארץ אחרת" ו-"אחי הצעיר יהודה".

הרצאת חובה לכל אוהב ואוהבת שירה עברית.

נעמי שמר - על הדבש ועל העוקץ

"המשוררת הגדולה ביותר שקמה לעם היהודי", כך הגדיר חוקר הזמר העברי אליהו הכהן את נעמי שמר. בהרצאה זו ננסה לפענח את סוד קסמה של המשוררת מכנרת, ממשיכת דרכה של רחל, שידעה לשלב בין מנגינה, מילים ורגע מדויק בזמן וכך לברוא נפש קולקטיבית בחברה הישראלית. ''ירושלים של זהב'' במלחמת ששת הימים, ''לו יהי'' במלחמת יום הכיפורים, ''אנחנו שנינו מאותו הכפר'', ועוד שירים רבים וגדולים כל-כך.

חוה אלברשטיין - הזמרת הלאומית?

שישה עשורים ומעל שישים אלבומים חוה אלברשטיין תמיד כאן  איתנו, ובשיא כוחה! הרצאה שחוגגת את יום הולדתה ה-75 ואת אלבומה החדש של חוה ''ערב אחר''. מתחילת דרכה בצבא כצוות הווי של אישה אחת וגיטרה, דרך השירים ביידיש, שירי המחאה והשירים האישיים ביותר. הרצאה מרגשת וגדושה בהפתעות וחומרים נדירים של הזמרת שהתקרבה והתרחקה לאורך הקריירה המרתקת שלה מהכותרת ''הזמרת הלאומית''.

שלמה ארצי - הזמר הלאומי?

"שיריו אינם מהפכניים, קולו אינו משלהב והוא לא יעשה היסטוריה"

כך כתב מבקר המוזיקה של ''דבר'' לאחר צאת אלבומו הראשון של שלמה ארצי ב-1970.

50 שנה אחרי, עשרות שירים שישארו לנצח איתנו, אלבומי מופת והדלקת משואה - שלמה ארצי עשה היסטוריה בתור הזמר המצליח ביותר בתולדות המדינה. איך הוא הגיע למעמד הזה? מה החומר ממנו עשוי הזמר הלאומי של ישראל? ואיך הוא מצליח לשמר את מעמדו לאורך זמן רב כל-כך? מוזמנים לצלול לעומקו סיפור חייו ושירתו של שלמה ארצי.

גידי גוב - האיש הנכון במקום הנכון

לכבוד יום הולדת של 70 של אחד האמנים האהובים במדינה וללא ספק מעמודי התווך של התרבות הישראלית - להקת הנח''ל, כוורת, גזוז, הלהקה, דיזינגוף 99, זהו זה, גידי ואהרוני, הכבש השישה-עשר - ללא גידי גוב היתה כאן היסטוריה אחרת לגמרי. מוזמנים להצטרף להרצאה שכולה מבוססת על אהבה לזמר שתמיד היה במקום הנכון והוסיף את הקול הנמוך והייחודי כל-כך שיש רק לו.

ג'ון לנון - גדול יותר מישו

40 שנים לרצח שהסעיר את העולם וסימל סוף של תקופה.

ג'ון לנון, מקים ומנהיג הביטלס, האיש אשר חייו נעצרו בנסיבות טראגיות בגיל 40 סך הכל והיה מודל לחיקוי שעד היום כל ילד מכיר וכל מוזיקאי מושפע ממנו. נכיר את סיפור חייו הדרמטי כל-כך כבר מילדות, ההצלחה העצומה וההתנפצות שלאחריה, הלידה מחדש עם יוקו אונו וקריירת הסולו המרתקת שלו. דרך השירים הגדולים שלו נכיר את הביוגרפיה של האמן-המהפכן האהוב ג'ון לנון.

סיימון וגרפינקל - מהפכת שירת הרוק

במהלך סך הכל 4 שנים ו-4 אלבומים הם הפכו לצמד המצליח ביותר בהיסטוריה של המוזיקה. חצי מיליון איש בהופעה בסנטרל פארק. מכירות של מיליונים ברחבי העולם. איך הם עשו זאת? מה היו הסיפורים מאחורי הקלעים של השירים הגדולים? איך היהדות השפיעה על השירים? מה היה טיב היחסים ביניהם והאם יש סיכוי לאיחוד עתידי?

הרצאה שנכנסת לעומק של ''צלילי השקט'' ומתמוגגת מכל צליל שהפיקו פול סיימון וארט גרפינקל, כמו שרק הם יודעים.

מאיר אריאל - ''הנר של מאיר עדיין בוער''

מילדותו יחד עם שלום חנוך וחנן יובל בקיבוץ משמרות, דרך ''ירושלים של ברזל'' שהעניק לו את הכינוי ''הצנחן המזמר'' ועד האלבומים והשירים הגדולים. מאיר אריאל הוא נס. בחייו נאבק בשביל לקבל הכרה. לאחר מותו הוא זוכה לרנסאנס. אין ספור מאמרים, ספרים, מפגשים ומחקרים מלווים היום את יצירתו המרתקת והייחודית כל-כך של מאיר אריאל. הרצאה מומלצת לאוהבי מאיר אריאל, וגם לכאלה שעוד לא אבל רוצים לשמוע סיפור מעניין!

החברים של נטאשה
שלושה אלבומים בלבד הספיקו  ל-''חברים של נטאשה'' בשביל להיכנס לפנתיאון של המוזיקה הישראלית. שלושה אלבומים וכל אחד מהם אלבום מופת שבדרכו הטביע את חותמו הייחודי, המלנכולי והאישי כל-כך של הנטאשות.בהרצאה זו נתחקה אחר סיפורם יוצא הדופן של ארקדי דוכין ומיכה שטרית, המנועים היצירתיים של הלהקה, שהגיחו ממעמקי החצר האחורית של החברה הישראלית אל עבר החיבוק החם (מדי?) של המיינסטרים ויצרו, יחד ולחוד, כמה מהשירים היפים ביותר שנכתבו כאן.

משך כל הרצאה: כ-70 דקות 
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

מפגש יוצרת עם מיה טבת דיין

במפגש אינטימי עמה תספר מיה טבת דיין על מאחורי הקלעים של שיריה ושל ההגות הפמיניסטית שלה, תקרא שירים משלושת ספרי השירה שפרסמה, תשוחח על יצירה מתוך התייתמות, מסעות והגירה, על כתיבה בימי קורונה וכן תעלה סוגיות פמיניסטיות שעליהן היא כותבת במסות ובטורים שלה בעיתון הארץ ושמובילות לדיון וחשיבה משותפת עם הקהל במסגרת של שיחה, שאלות ותשובות.  

ד"ר מיה טבת דיין היא משוררת, פובליציסטית ומרצה. כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2018. מהקולות הבולטים כיום בתרבות ובמחשבה הפמיניסטית בישראל. לימדה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה של בריטיש קולומביה בקנדה. פרסמה את ספר הפרוזה "אלף שנים לחכות" (כנרת- זב"ם) ואת ספרי השירה "ויהי ערב, ויהי תוהו" (פרדס, זוכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל לשירה), "לאן שנצוף שם בית" (סדרת כבר/מוסד ביאליק) ו"כדי להסתדר עם המצב". ספריה זכו להצלחה רבה בקרב הקהל ולשבחי המבקרים. שירים פרי עטה תורגמו לאנגלית, רוסית, וספרדית, הולחנו על-ידי מבצעים שונים, השתתפו בתערוכות וראו אור במגזינים רבים בארץ ובעולם. היא מפרסמת מסות פמיניסטיות וטורי דיעה באופן קבוע בעיתון הארץ.

ראיון עם מיה טבת דיין במוסף גלריה שישי

מיה טבת דיין בתכנית "פגישה" עם רוני קובן

משך ההרצאה: כ-70 דקות 
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

צילום מיה טבת דיין מאיה חליבה אלון

מרצה על שירה עברית ברחבי הארץ והרשת. מייסד קבוצת הפייסבוק 'אל תוך השיר', אותה הקים מתוך תשוקתו הגדולה לשירה ולסיפורי החיים של המשוררים (הקבוצה מונה כיום קרוב לעשרת אלפים קוראים). דוקטור למתמטיקה וחוקר עצמאי של שירה עברית. תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב.

בעל פינה קבועה ברדיו 103  fm על הסיפורים מאחורי השירים ומייסד קבוצת הפייסבוק ״אל תוך השיר״.

בסדרת ההרצאות על גדולי המשוררים והמשוררות בשירה העברית, נחזור יחד ליצירות המופת ונחשוף סיפורים מרתקים, נועזים, נוגעים ללב, מרחיבים את הנפש ומעשירים את הדעת על חייהם ויצירתם של כותבי השירים.

אל תוך השיר – רשימת הרצאות:

"מִלִּים מְלַוּוֹת אֶת חַיַּי" – יהודה עמיחי

בשנת 1955 פרסם יהודה עמיחי את ספר ביכוריו וחולל מהפכה בשירה העברית. הוא הוריד את שפת השירה לרחוב והחזיר אותה אל לשונם של בני האדם. בעשותו כן, הציל עמיחי את השירה העברית מסכנה של מליציות יתר וחוסר רלוונטיות.

בשיריו פיתח עמיחי משנה סדורה על האופן בו נכון לחיות, לאהוב ואף למות ועל הכל התנסח בעדינות, ברכות ובסלחנות, מבלי להימנע מביקורת נוקבת, אירוניה והומור עצמי. ספריו של עמיחי תורגמו למעל ל 40 שפות והוא נחשב למשורר העברי המצליח ביותר בעולם. בהרצאה מרתקת הכוללת גם קטעי וידאו וחומרי ארכיון נדירים נצלול אל תוך שיריו וסיפור חייו של אחד מגדולי משוררינו.

"צִפּוֹר אֲחֻזַּת קֶסֶם" - הרצאה חייה ושיריה של זלדה

ספר השירים של זלדה הוא הנמכר ביותר בארץ. כיצד יתכן שדווקא משוררת חרדית אשר נאלצה להתמודד עם התנגדותה של החברה החרדית ורתיעתה של החברה החילונית, מצליחה לכבוש את ליבם של קוראים רבים כל כך?

בהרצאה מרתקת נחשוף את סיפור חייה של זלדה, נדבר על היסודות הקבליים שעליהם מושתת עולם הרוח שלה ונראה כיצד באמצעות השירה מצליחה המשוררת להזין את חיי השגרה הקשים שלה, בדרמה של חיי הרוח. ההרצאה כוללת קטעי וידאו וסאונד נדירים ומכתבי ארכיון גנוזים השופכים אור על אחת מהמשוררות הגדולות והמרגשות בשירה העברית לדורותיה.

"וּמֻתָּר וּמֻתָּר לֶאֱהֹב" - הרצאה חייה ושיריה של לאה גולדברג

לאה גולדברג היא המשוררת המולחנת ביותר, הפופולרית ביותר והנחקרת ביותר בישראל. בהרצאה מרתקת, מרגשת ומרוממת, נחזור לשיריה הגדולים ולתחנות חייה וננסה לפצח את סוד הקסם של אחת מהמשוררות הגדולות שידעה השירה העברית מאז ומעולם.

"חַיָּיו מְלֵאֵי שִׁיר" - הרצאה חייו ושיריו של אברהם חלפי

הרצאה על אחד מגדולי המשוררים בשירה העברית, המשורר והשחקן אברהם חלפי. שיריו המולחנים "עטור מצחך", "צער לך וצער לי" ו"תוכי יוסי", הם רק קצה הקרחון. בהרצאה ניחשף לסיפור חייו המרגש, ניגע דרך שיריו, בשאלות הקיומיות הגדולות שהעסיקו אותו בשירתו, ולא פחות חשוב, נראה כיצד הצליח למרות הכל, "לַחֲצוֹת אֶת הַיָּם בְּרַגְלָיו".

"אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת" - הרצאה חייה ושיריה של יונה וולך

"תהילה! תהילה! תהילה!", כך ענתה יונה וולך בת ה 19, כשנשאלה על ידי חברתה מה הן שלוש המשאלות הגדולות שלה. באמצעות השירה שלה ואורח חייה הפרועים, וולך ניפצה כל גבול אפשרי וחתרה תחת המוסכמות החברתיות, התרבותיות והלשוניות של תקופתה. אפשר לאהוב אותה, אפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להישאר אדישים אליה ואל שירתה הכל כך ייחודית.  בהרצאה מרתקת נחזור לסיפור חייה ולשיריה של משוררת שכמה מבכירי חוקרי השירה בארץ הגדירו אותה כאחת המשוררות החשובות והמקוריות בעולם במאה העשרים

"לְיוֹנָה מַלְאַךְ הָאֵשׁ" – משוררות פורצות גבולות בשירה העברית: הרצאה על חייהן, שירתן ומערכת היחסים של זלדה ויונה וולך

בשנת 1966 פרצה יונה וולך לתודעת קוראי השירה בארץ עם ספר ביכוריה המטלטל, "דברים". וולך היתה אז בת 22. מבקרי השירה ההמומים הבחינו בקול אחר לחלוטין בשירה העברית. אין מדובר בעוד משוררת שירי אהבה כמצופה מאישה כותבת בחברה הפטריארכלית של שנות ה 60 בישראל, הממשיכה את שושלת קודמותיה שכתבו שירים רבים על אהבות נכזבות (רחל, גולדברג, דליה רביקוביץ). את וולך עניינו נושאים אחרים לחלוטין: שגעון, מיניות, מגדר, חרדה, תת הכרה, אפשרויות הרגשה, וכמובן, אלוהים, העולם הנסתר, המציאות המטפיזית. וולך האמינה שהמילים הן טבע, לא המצאה, ושדרך המילים ניתן לבנות מסלול אל פנים האני ומשם, אל הנשגב, האלוהי, האינסופי.

שנה לאחר מכן, בשנת 1967, פורצת לתודעה הציבורית חברתה המבוגרת של יונה וולך, המשוררת החרדית זלדה. זלדה היתה אז בת 53. ספרה התקבלה באהדה גדולה על ידי קוראי השירה בארץ, דתיים וחילוניים כאחד. זלדה הצליחה לשבור שני מחסומים חברתיים בלתי חדירים באותם ימים. מחסום אחד - התנגדותה של החברה החרדית כלפי פרסום ספר שירה על ידי אישה והמחסום השני - החשדנות של החברה החילונית כלפי משוררת חרדית ששיריה רווים בתכנים דתיים. ובכל זאת, ללא שום מודל לחיקוי, הצליחה זלדה לכבוש את כלל קוראי השירה בארץ וכיום ספר שיריה הוא הנמכר ביותר בכל הזמנים בשירה העברית המודרנית.

קשה לתאר שני הפכים גדולים יותר מאשר זלדה וולך. זלדה אשה דתיה, מופנמת, מהססת, רגישה, אישה שאינה יוצאת כמעט מהבית מחשש מ"המולת הכביש", לעומת יונה וולך – צעירה מזלדה ב 30 שנה, סוערת, אקסטרווגנטית בהופעתה ובוטה בדיבוריה, שניהלה אורח חיים בוהמי.

ובכל זאת, נוצר קשר עמוק בין השתיים. אולי זה לא כל כך מפתיע בשל הקווים המשותפים: שתיהן התייתמו מאב, שתיהן לא יצאו מעולם מגבולות הארץ והיו מוקד עלייה, קשורות לבית, לחצר, ועבור שתיהן, המשיכה לציור, קדמה לשירה.

אבל ישנם חוטים דקים ועמוקים יותר, המחברים בין שתי המשוררות: השירה הרליגיוזית של שתיהן ונהייתן אחר הנסתר, האמונה הכנה בכוח המילים כפותחות שערים אל פנים האני, וההתעניינות העקבית של שתיהן ברוע ותפיסתו ככוח מחייה שהכרחי למסע החניכה של אדם בחייו.

בהרצאה מרתקת נחשוף את סיפור חייהן של זלדה ויונה וולך ונצלול אל תוך שירתן. ההרצאה כוללת גם קטעי וידאו וסאונד נדירים ומכתבי ארכיון גנוזים, השופכים אור על שתיים מהמשוררות הגדולות והנועזות בשירה העברית לדורותיה.

"צוֹלֵל חָפְשִׁי לְלֹא מִצְנָח, לְכָל הַכִּוּוּנִים נִפְתַּח" - על חייו ויצירתו של מאיר אריאל

הרצאה על אחד מהיוצרים המקוריים שחיו כאן בארץ. משורר, מלחין ומבצע ואולי אף שלא במתכוון מורה רוחני לרבים שמצאו ביצירתו את ההיגיון שבשיגעון. הטקסטים העמוקים שלו הם הגשר בין השירה הצרופה לפזמונאות הפופולרית. בהרצאה מרגשת ועשירה בקטעי וידאו ומוזיקה נדירים וחומרי ארכיון מרתקים, נצלול אל תוך השירים ונספר על הילדות במשמרות, מסלול התפתחותו כמוזיקאי במקביל לחבר הילדות שלום חנוך, אופן התקבלותו בחברה הישראלית, עמדותיו ביחס לאהבה, זוגיות ופוליטיקה. ננסה גם להבין מדוע הגיעו רק מעטים להופעותיו ואילו אחרי מותו הפך לאגדה.

משך כל מפגש: כ-70 דקות 
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

פרופסור חנה יבלונקה. אוניברסיטת בן גוריון. בין השאר ההסטוריונית של מוזיאון לוחמי הגטאות, יו"ר המוזיאון של היהדות הדוברת הונגרית.

בין ספריה: אחים זרים, מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן, הרחק מהמסילה - המזרחים והשואה. ספרה האחרון "ילדים בסדר גמור" ביוגרפיה קולקטיבית של הישראלים הילידים הראשונים שנולדו בין 1948 ל-1955.

הרצאות לבחירה:

ניצולי השואה לא מה שחשבתם - סיפורה של הגירה שאין לה אח ורע בהסטוריית ההגירות. חותמם של השורדים על החברה הישראלית.

משפט ושואה - 60 שנה למשפט אייכמן. המשפט ומקומו בזהות הישראלית ובזכרון הקולקטיבי. - הדרמה הגדולה של משפט אייכמן. השינויים הגדולים שחולל בשיח השואה הישראלי והשפעתו על הזהות הלאומית הישראלית

ילדים בסדר גמור - 300,000 ילדים נולדו בישראל לאחר הקמת המדינה. מי היו הישראלים הילידים הראשונים. מה עיצב את חייהם כיצד השתלבו חייהם בהסטוריה הישראלית וכיצד השפיעה זו על הביוגרפיה שלהם.

סתיו יהודי - עוסק בבירור משמעותו ומהותו, נכון לרגע ההרצאה, של אירוע ה-7 באוקטובר. זאת תוך דיון היסטורי על הרצף של השואה - מלחמת יום הכיפורים וה-7.10. ההרצאה כוללת גם התייחסות ראשונית לחילוץ האור מתוך החושך שמקורה במחקרי על שורדי השואה וכתבי ויקטור פרנקל.

משך המפגש: כ- 75 דקות
כמות מקסימלית: תלוי אולם והגברה

כתב ופרשן לענייני ערבים, חדשות 12. מסקר את העולם הערבי ואז הזירה הפלסטינית בפרט כבר 2 עשורים, וליווה מקרוב מאוד את כלל האירועים הדרמטיים בשכונה המזרח תיכונית מהאינתפיאדה השניה ועד היום. 

כחלק מתפקידו יצר אוהד חמו מארג של קשרים ברשות הפלסטינית ונפגש דרך קבע עם מנהיגי חמאס ופתח, עם מבוקשים מכלל הארגונים הפלסטינים, אסירים ואזרחים מן השורה.

הוא כיום בין הישראלים הבודדים שנכנסים דרך קבע לשטחים. עם השנים למד אוהד חמו להבין את הזירה הפלסטינית ללא מתווכים ונחשב בקי מאוד ברזי הפוליטיקה והחברה הפלסטינית.

אוהד חמו הוא זוכה פרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית, הפרס הגבוהה ביותר בעיתונות הישראלית ומחבר רב המכר "פני השטח".

הרצאותיו:

פני השטח

ההרצאה עוסקת בתהליכים הדרמטיים שטלטלו בעשור האחרון את המזרח התיכון ומנסה לפענח את השכונה המשתנה שלנו ואת מקומה של ישראל במציאות החדשה. המבצעים בעזה, הרעה שעלולה להיפתח מצפון ומאחורי הכל זרועות התמנון האיראניות שנשלחות לכל מקום. הכתב לענייני ערבים של חברת החדשות משרטט את המציאות המשתנה ועושה סדר בכאוס המזרח תיכוני. ההרצאה מתובלת בסיפורים אישיים ובאנקדוטות מרתקות רבות על "מאחורי הקלעים" של סיקור הזירה הפלסטינית, ומלאה בדוגמאות מניסיונו של עיתונאי ישראלי שנמצא דרך קבע בשטח עוין: ממחנות הפליטים בשטחים, דרך המוקאטעה ברמאללה ועד הקסבה של שכם.     

ישראלי מעבר לגדר – הסיפורים שמאחורי המצלמה

מי הם השכנים שמעבר לגדר? הפלסטינים כפי שלא שמעתם מעולם. ההרצאה מלווה באנקדוטות מרתקות רבות על "מאחורי הקלעים" של סיקור הזירה הפלסטינית, ומלאה בדוגמאות מניסיונו של עיתונאי ישראלי שנמצא דרך קבע בשטח עוין: ממחנות הפליטים בשטחים, דרך המוקאטעה ברמאללה ועד הקסבה של שכם. היא משרטטת את תמונת המצב העדכנית באמצעות הקשרים האינטימיים וההיכרות המעמיקה של אוהד חמו עם בכירים בחמאס, בפתח וברשות הפלסטינית. ההרצאה מביאה חוויות ממפגשים יוצאי דופן שלא סופרו, בין היתר עם מחבלים, בכירי הזרוע הצבאית, משלחי מתאבדים בשטחים ובבתי הכלא ועוד.

בין טהראן לתל אביב: מעבר למסך הברזל של הרפובליקה האסלאמית    

מה אנחנו יודעים על זרועות התמנון האיראניות ועל משמרות המהפיכה שמניעים את מנגנון הטרור הגדול ביותר במזרח התיכון, אולי בעולם? מה אנחנו יודעים על האנשים שמתגוררים בטהראן, על מיליוני מכורים לסמים ועל מסיבות החשק שבאנדרגראונד של צפון בירת איראן ? בהרצאה מרתקת זו אוהד חמו מספר על שלטון האייתולות – האתגר הגדול ביותר שעומד בפני ישראל. בהרצאה משולבים קטעים מקוריים של מי שפגש אנשי משמרות מהפיכה, השתתף בטקס לעילוי נשמתו של אדריכל הטרור קאסם סולימאני והפעיל מצלמה ישראלית בלב בירת הרפובליקה האסלאמית. 

השבעה באוקטובר - קו פרשת המים. 

ההרצאה תעסוק בגורמים שהביאו לפרוץ המלחמה, בניסיון להבין כיצד חושב האויב ומה ההזדמנויות שנקרות בדרך. ההרצאה עוסקת בין היתר גם בהפעלת מקורות עיתונאיים של אוהד חמו בתוך חמאס ובמקומות עוינים נוספים בשכונה המזרח תיכונית.

משך המפגש: כ- 75 דקות
כמות מקסימלית: תלוי אולם והגברה

אוהד חמו צילום אורן כהן 

אורך ההרצאה: 60 דקות+זמן לשאלות

כמות קהל מקסימלית: תלוי הגברה ואולם

מידען בהשכלתו ולאחר שנות עבודה רבות בארגונים החליט לפתוח את ישראל של פעם - מוזיאון פרטי לנוסטלגיה ישראלית המאגד את האוסף האישי שלו, אותו הוא אוסף כבר למעלה מעשרים וחמש שנים.

"בחזרה לישראל של פעם"

מופע חוויתי המשלב אופנה ישראלית של פעם כמו משכית, אתא, ריקמה, וסיפורים ופריטים נוסטלגיים שיזכירו לכל אחד ואחת זכרונות ישראליים, זכרונות מבית של פעם.

במהלך המופע מעיין מציגה פריטי לבוש ישראלים כשברקע שירים ישראלים של פעם, וכשהיא מחליפה בגדים גיל מציג פריטים ישראליים מפעם ומספר דרכם על התקופה.

מארחים ומציגים: גיל פנטו, אספן ומספר נוסטלגיה, מעיין ויינשטוק, שחקנית.

משך המופע: כשעה

מסע בזמן לישראל של פעם עם מספר הסיפורים גיל פנטו

שעה של געגוע לימים של פעם עם גיל פנטו שיציג ויספר על ישראל של שנות החמישים עד השבעים באמצעות פריטים וסיפורים שאסף במשך עשרות שנים מבתים ישראלים של פעם.

דגל ישראל שנתפר לכבוד הכרזת המדינה, מכתב שקבלה ילדה מחייל במלחמת קדש, מכתב שכתב אבא ליקיריו במלחמת כיפורים, חיבור "תוצרת ארצנו" שכתבה ילדה בשנת 1948 - הם רק חלק מהפריטים והסיפורים שיציג גיל בערב/בוקר מרגש .

גיל פנטו - אספן, אוצר, מספר סיפורים  ובעליו של  מוזיאון פרטי לנוסטלגיה ישראלית.
משך החוויה: כשעה

סיפורים מהבוידעם

שעה של געגוע עם הסיפורים והפריטים מישראל של פעם שנותנים את הצבע והחוויה לתקופה שלא תשוב עוד.

במהלך החוויה יוצב שולחן עליו גיל מסדר פריטים מאוספיו כך שהאורחים יוכלו  להסתכל, להתגעגע ולהיזכר בזיכרונות מילדותם ומביתם של פעם ולאחר מכן אני מספר סיפורים שעוטפים את האוספים שלו.

משך החוויה: כשעה.

במוזיאון אוסף עשיר של פריטים מאותה התקופה שנאספו באהבה במשך שנים רבות ביניהם כרזות ישנות, פרסומות, שלטי חנויות, מוצרים ואריזות וזאת לצד פריטים תעשייתים שנמצאו בבתי מרקחת ובמפעלי תעשייה שחדלו לפעול.

כל מי שמבקר במקום מוצא את הזיכרון שלו מבית אמא, סבתא או מילדותו שלו.
המוזיאון נמצא בסמוך לשוק הפשפשים ושוכן בבית עותומני שנבנה בתחילת המאה שעברה. ופתוח בתיאום מראש בלבד.

זוכר את היום בו ראיתי את קופסת הסוכריות של צ-ד אצל אחד הסוחרים בשוק הפשפשים. ישר נזרקתי  לזכרון ילדות עת הגעתי לבית סבתי בקיבוץ חולדה ובארון המטבח ראיתי אותה הקופסא.

כל כך רציתי סוכריה של צ-ד וכמה אכזבה היה לשמוע: "גילי. סוכריות כבר אין בה מזמן. עכשיו אני שומרת בה קמח...".
אותה קופסת פח של צ-ד. היא היא שבזכותה הכל התחיל.

שנים רבות אני כבר אוסף את סיפורה של תוצרת הארץ מטרום הקמת המדינה ועד שנות ה-70. האוסף שלי הוא זכרונות של כל מי שגדל בישראל של פעם.

כל בוקר אני פותח את יומי ברחבה בשוק הפשפשים לשם מגיעה "הסחורה הטרייה". ככל שעוברות השנים כך קשה יותר ויותר למצוא אותם הפריטים שמהם מורכב האוסף שלי.

התמימות, הפשטות, הגרפיקה והשפה של פעם הם שגרמו לי להתאהב בנוסטלגיה הישראלית.

גיל מגיע עד אליכם להרצאות, כולל פריטים מתוך המוזיאון עם סיפורים שרק הוא יכול לתבל ולספר. חוויה מרגשת מובטחת.

משך הרצאה: כ-75 דקות
כמות קהל: תלוי אולם והגברה

עוזי רבי הוא פרופסור מן המניין, סופר, חוקר, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, ומרצה ברחבי הארץ ובעולם בנושאים הקשורים לגאופוליטיקה אזורית, ישראל והמזרח התיכון.

הרצאותיו לבחירה:
מבט מאבו-דבי - בנתיב למזרח תיכון אחר

ההסכם המתגבש בין איחוד האמירויות הערביות לבין ישראל הינו בעל משמעות היסטורית ומחייב הידרשות מיוחדת. בהרצאתנו נחשוף את מערך האינטרסים של איחוד האמירויות הערביות, נערוך ביקור וירטואלי באבו-דבי ודובאי, וננסה להבין את השלכותיו על שתי המדינות ועל האזור כולו. 

מבט מביירות - אש בארזים, לבנון לאן?

פטרית העשן המתמרת בנמל ביירות הכתה את ארץ הארזים ואת האזור כולו בתדהמהץ בהרצאה זו נסייר בנמל ובסביבותיו, נתוודע מחדש למורכבותה הדמוגרפית של לבנון ונתייחס לאופן שבו הפכה "שוויץ של המזרח התיכון" של פעם למדינה כושלת דהיום.

מבט מטהרן - בצל המגפה ומלחמות הצללים

הרפובליקה האסלאמיצ של איראן חווה בשנה האחרונה שורה של מפלות ומפגעים - החל בחיסול קאסם סולימאני, ארכיטקט מפעל ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון, וכלה בכלכלת סנקציות חונקת ובמפגעי הקורונה. בין לבין נחשפים אנו לאותותיה של מלחמת הצללים (הפיצוץ בנתאנז ובאתרים אחרים). הרצאה זו תידרש למציאות האיראנית, לסבך העימות עם ישראל ועם מדינות ערביות במזרח התיכון ותבקש לתת הערכה לשנת 2020 בהקשרים אלה. 

"ישראל והמזרח התיכון - משוואות משתנות"
זוהי הרצאה פנורמית המאפשרת נגיעה בכל התחומים הרלוונטיים והאקטואליים במזרח התיכון ובישראל. להלן תקציר ההרצאה: המזרח התיכון נתון בעיצומו של שינוי גאו-פוליטי המחייב הצטיידות בכלי חשיבה שונים ומערכת כלים חדשה. גם עבור ישראל הציבה המציאות החדשה אתגר של ממש. בהעדר תמונה ברורה של יחסי הכוחות ולנוכח ריבוי האוריינטציות והבריתות המתחלפות דומה כי הפרקטיקה של "אויב אויבי הוא ידידי" קנתה לה אחיזה של ממש. ישראל בת השבעים חייבת להגדיר מחדש את כיווני התפתחותה ואת קווי המתאר של תפיסתה העצמית. המזרח התיכון בן ימינו קורא לה ומחייב אותה לעשות כן.     

משך ההרצאה: כ- 60 דקות

"המסע הארוך והמוזר של הכתיבה"

הסופר ישי שריד יספר על מסע הכתיבה שלו: מניין באים הרעיונות לספריו ועל האופן בו הם נכתבים, הקשר בין החיים לבין הספרות, על הקשיים והעונג שבכתיבה, ועל יחסיו המורכבים עם גיבורי ספריו.

ישי שריד הוא מחבר הספרים "לימסול", "גן נעמי", "השלישי", "מפלצת הזיכרון" ו"מנצחת", וגם של "חקירתו של סרן ארז", שיצא לאור בהוצאה מחודשת. ספריו זכו בפרסים בישראל ובחו"ל.
עיבוד לתיאטרון של "מפלצת הזיכרון", שעשה השחקן בן יוסיפוביץ', זכה לאחרונה בפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו. 

סופרת ישראלית, פרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. כתבה סדרות טלוויזיוניות מצליחות.

גלילה רון־פדר-עמית נולדה בחיפה, וגדלה בשכונת אחוזה. היא למדה בבית הספר הריאלי והייתה חניכה בשבט כרמל של תנועת הצופים. את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובמקרא.

ספרה הראשון "ילדי השכונה במחתרת". הייתה אם אומנת לעשרה ילדים. בשנת 1970 היא נישאה לאבי פדר, קצין משטרה, ושינתה שמה לגלילה רון־פדר. לזוג יש שלושה ילדים. לאחר גירושיהם, נישאה בשנית לניצב בדימוס משולם עמית, ושינתה שמה לגלילה רון-פדר-עמית.

רופא, פסיכאטר ומתמחה בתחום הסקסולגיה.
הוא משמש בתפקידים ניהוליים בכירים והיה לסגן מנהל בית החולים סורוקה וכיום משמש כפסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית. כל זאת לצד קריירה ענפה כמרצה בתחומי המיניות המצליח לשלב בהצלחה גדולה תכנים מקצועיים ומרתקים לצד הרצאה מצחיקה עד דמעות.

ד"ר צחי בן ציון מעביר בדרכו המיוחדת הרצאות משעשעות ביותר המעבירות את המסר והתוכן במינון הנכון ובצורה מקצועית ומעניינת. ד"ר בן ציון מספק לקהל טיפים ועצות מעשיות בנושאי זוגיות נכונה וניהול התא המשפחתי.

הרצאותיו המקצועיות והופעותיו ההומוריסטיות מאופיינות באלגנטיות רבה, שימוש בהומור שנון ומתוחכם, היוצר אצל הקהל על כל מרכיביו ומאפייניו, תחושת נינוחות ופתיחות לנושא.

סדנת כתיבה בהנחייתה של מיכל זמיר, סופרת, עורכת ומבקרת ספרות, מנחת סדנאות כתיבה וביבליותרפיסטית.  
במהלך עשרה מפגשים בני שעה וחצי (ניתן גם בזום - ZOOM), נתייחס לנושאים המעסיקים אותנו מפרספקטיבה ספרותית – נוגעת או מרחיקה, מצלמת או יורדת חדרי נפש, בגוף ראשון או שלישי, מההתחלה לסוף או מהסוף להתחלה... מה משמעותה של כל אחת מהבחירות הללו.

במהלך המפגשים נקרא דוגמאות קצרות ורלוונטיות מן הספרות שיעשירו את הטקסטים ויאירו את ייחודם. נדון בהם תוך התייחסות לתפיסות פואטיות שונות.

• מה פספסנו במשבר הקורונה?
• איך עברנו מפאניקה לשאננות?
• ספינים, שפת גוף, שלטון הון עיתון,
• מסרים סמויים, נשים בתקשורת ונושאים מרתקים נוספים

לאחר שירות קבע, התגייס לשירות הביטחון הכללי ב 1992.

לאורך 26 שנים עסק בפעילות מבצעית של סיכול טרור ופיגועים באמצעות גיוס והפעלה של מקורות אנושיים (יומינט), כעובד וכמנהל.
בשנת 2018 פרש לגמלאות.

בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת בר-אילן.

מרצה מנוסה ומבוקש, שצבר מעל 600 הרצאות בישראל ובעולם מאז פרישתו מהשב"כ.

הרצאות לבחירה:

"פאודה - המציאות עולה על כל דמיון"
הסדרה "פאודה" מצטיירת כאמיתית ואותנטית. עד כמה הסדרה באמת נאמנה למציאות?
אמינות  ומציאות מול רייטינג ושיווק – התבוננות בסדרה "פאודה" דרך עיניו של רכז בשב"כ.
איך מוצגים הסיפורים בסדרה, המבוססים על סיפורים אמיתיים שהיו מנת חלקו בחיים האמיתיים? מה דמיון ומה מציאות?

איך מוצגים מאבקי הכוחות המודיעיניים והמבצעיים בסדרה ואיך הם פועלים באמת?

פעילות צבאית, פעילות צבאית של לוחמים ומסתערבים, לקיחת סיכונים אישיים ומקצועיים, רומנטיקה וחיי משפחה. איך זה מתנהל במציאות?

הרצאה חווייתית וסוחפת של ארז חסון, רכז שב"כ במשך 26 שנים, שלקח חלק באלפי פעולות של סיכול טרור, מעצרים ומבצעי מודיעין. ההרצאה מספקת מבט מבפנים על העולם האמיתי של המודיעין האנושי, על מבצעי סיכול הטרור והמעצרים, ובעיקר – המציאות מול הדמיון.

הרצאה שמשלבת סיפורים אמיתיים וגלויי לב, אודות עשייתם של אנשי השטח בשב"כ, ועל השתלשלות אירועים ומבצעים בהם השתתף ארז כעובד, וניהל כמנהל בשטח.

תוכן ההרצאה כולה אושר על ידי השב"כ.

"מרגלים בשרות המדינה – להצליח, להיכשל – אבל להישאר בן אדם"

הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הריגול וסיכול  הטרור

איך מגייסים ומפעילים משתפי פעולה/מרגלים?  
האם המפעיל מנותק רגשית מהמקור?
למה מקור שגייסתי תיכנן לחסל אותי?
מה חש המפעיל כשהמקור בוגד בו?
איך שומרים על מוסר, אתיקה ואנושיות ?

באותנטיות ובגילוי לב, מעביר ארז חסון הרצאה חווייתית וסוחפת המספקת מבט מבפנים על העולם החשאי של המודיעין האנושי, מבצעי סיכול הטרור והמעצרים, וחושפת סיפורים אמיתיים ומרתקים מהשטח, הצלחות לצד כישלונות.

הרצאה יוצאת דופן בעוצמתה, החושפת סיפור אמיתי, אישי וגלוי לב, אודות עשייתם של אנשי השטח בשב"כ. השתלשלות אירועים ומבצעים בהם השתתף כעובד וניהל כמנהל בשטח.

בהרצאה משלב ארז את המורכבות המבצעית והאישית בתפקיד, לצד הסכנות והאתגרים אשר חווה במהלכם.

מרגלים בשרות המדינה – "הפילגש" הערבייה שהצילה את חיי"
הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הריגול וסיכול הטרור

מה אנחנו יודעים על מעורבות נשים בטרור הפלסטיני מחד, ועל מעורבות נשים
(משתפות פעולה) בסיכול הטרור מאידך?

האם להפעלת אישה כמקור מודיעיני באמת יש יתרונות מובהקים?

מה הסיבות שגורמות לאישה לעשות פיגוע התאבדות?

איך הצילה "הפילגש" הערבייה את חיי?

מדוע יש חשיבות כל כך גדולה להכרת התרבות והמנהגים של החברה?

מי הגיבורים האמיתיים מאחורי כל סיפור של רכז השב"כ?

סיפורים מרתקים על נשים:
נשים שביצעו פיגועי התאבדות מחרידים מסיבות שונות, ונשים פלסטיניות מיוחדות, שלקחו חלק משמעותי בסיכול הטרור הפלסטיני.

ארז חסון נותן הרצאה חווייתית וסוחפת, המספקת מבט מבפנים אל הטרור הפלסטיני, בדגש על חלקן של הנשים.
מבט אל העולם החשאי של המודיעין האנושי, מבצעי סיכול הטרור והמעצרים, וסיפורים אמיתיים ומרתקים מהשטח, הצלחות לצד כישלונות.

"להפוך מחבל למרגל - אומנות השכנוע והנעת האחר"
הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הריגול וסיכול הטרור

גיוס מקור (משתף פעולה) הוא המשימה המורכבת ביותר של איש המודיעין.
מדובר בהפיכתו של האויב ל"אחד משלנו".

איך משכנעים מחבל להפוך למרגל?
איך מניעים בני אדם לעשות מעשים על גבול הדמיון?

שכנוע הוא אומנות, וגיוס מקור והפיכתו ממחבל למרגל – זו אומנות ברמה הגבוהה ביותר.

באותנטיות ובגילוי לב, מעביר ארז חסון הרצאה חווייתית וסוחפת המספקת מבט מבפנים על העולם החשאי של המודיעין האנושי, מבצעי סיכול הטרור והמעצרים, וחושפת סיפורים אמיתיים ומרתקים מהשטח, הצלחות לצד כישלונות.

הרצאה יוצאת דופן בעוצמתה, החושפת סיפור אמיתי, אישי וגלוי לב, אודות עשייתם של אנשי השטח בשב"כ. השתלשלות אירועים ומבצעים בהם השתתף כעובד וניהל כמנהל בשטח.

"מרגלים בשרות המדינה - מרגל אחד למאה - התמודדות עם כישלונות"
הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הריגול וסיכול הטרור

רק ניסיון אחד מכל מאה ניסיונות לגייס מקור – מצליח.
כל פיגוע שמתרחש או שיוצא מהשטח "שלך" – מהווה כישלון.

אז איך מתמודדים?
איך קמים כל בוקר מחדש?
איך שומרים על עשייה בקצב מקסימלי?

באותנטיות ובגילוי לב, מעביר ארז חסון הרצאה חווייתית וסוחפת המספקת מבט מבפנים על העולם החשאי של המודיעין האנושי, מבצעי סיכול הטרור והמעצרים, וחושפת סיפורים אמיתיים ומרתקים מהשטח, הצלחות לצד כישלונות.

הרצאה יוצאת דופן בעוצמתה, החושפת סיפור אמיתי, אישי וגלוי לב, אודות עשייתם של אנשי השטח בשב"כ. השתלשלות אירועים ומבצעים בהם השתתף כעובד וניהל כמנהל בשטח.

בהרצאה משלב ארז את המורכבות המבצעית והאישית בתפקיד, לצד הסכנות והאתגרים אשר חווה במהלכם.

אורך הרצאה: כ- 70 דקות כולל שאלות, הרצאה אינטרקטיבית בשיתוף הקהל

כמות קהל מקסימלית: תלוי אולם והגברה

הכל התחיל אצלה בגיל שמונה, כשכתבה לראשונה בחייה ספר ונתנה לחבריה בכיתה לקרוא אותו, מאז ועד היום היא סופרת מצליחה מאד, מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה חוויתית.
פרסמה עד כה עשרים ואחד ספרים למבוגרים ולנוער, מתוכם ארבעה ספרי זהב ושלושה ספרי פלטינה, שנמכרו בעשרות אלפי עותקים.

לליאת שבעה ספרי זהב ופלטינה, ומאחוריה עשרים ואחת ספרים לנוער ולמבוגרים. היא מרצה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לספרות עברית, ומעבירה הרצאות ברחבי הארץ על יצירתיות, פיתוח היכולות והגשמה עצמית.  חוקרת בתחום הכתיבה התרפית למתבגרים, ומעבירה סדנאות כתיבה לנוער ולמבוגרים בשיטת הכתיבה החוויתית ומתמחה בטיפול בדמיון מודרך בשילוב NLP. בעלת טור בYNET, מקיימת מפגשים לתלמידים, הרצאות למבוגרים, סדנאות כתיבה לכל הגילאים. ליאת משתתפת בכתיבת תסריטים וממשיכה להוציא ספרים מדי שנה.

משך המפגש: כ-45 דקות עד 90 דקות, תלוי קהל ודרישת המזמין
משך הסדנה: כ-90 דקות כל מפגש עד עשרה מפגשים.

קרדיט לצילום: אילנית תורג'מן.

צפייה בהרצאתה של ליאת רוטנר - לחיצה על השורה

משה ראובני, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר אילן. מרצה בתחומים הבאים: פוליטיקה וממשל, יחסים בינלאומיים, אסלאם רדיקלי, טרור, אנטישמיות וימין קיצוני באירופה וכן הסכסוך הישראלי ערבי. מאושר על ידי הועדה לאישור קיום קורסים של משרד החינוך.  

מרצה ומנחה לפוליטיקה, ממשל ויחסים בינלאומיים, ההרצאות:

האם ישראל מסוגלת לעצור את הגרעין האיראני? 

המהפכה האסלאמית ב-1979 הינה קו פרשת המים של האסלאם הרדיקלי הפונדמנטליסטי. מאז המהפכה איראן פיתחה שאיפות לשוב לימיה הגדולים של האימפריה הפרסית, ומשום כך היא חותרת להגמוניה במזרח התיכון ובכך מאיימת להשמיד את ישראל. זאת ועוד, המתקפה האיראנית על מדינת ישראל מגלמת בתוכה סכנות גדולות על עתידנו ועל האזור כולו, ואולם הביאה ליצירת הזדמנויות היסטוריות חשובות.

מעמדה של האישה תחת האסלאם הרדיקלי בעולם הערבי והמוסלמי

האסלאם הפונדמנטליסטי נושא עמו אפליה קשה כלפי נשים. מהו המקום הכי גרוע בעולם עבור נשים? מה משמעותה של הרעלה ומה כוחה של מחאת החיג'אב? מהי מילת נשים והיכן מתקיימת ועד כמה חלחלה מהפכת ה-"מי טו"?

אירופה אבודה? - אסלאם רדיקלי והאנטישמיות ביבשת

המהפכה הצרפתית הביאה להתנגשות בין הכנסייה הקתולית לבין המדינה. מאז החילוניות הפכה לערך קדוש עבור הצרפתים, אולם ההגירה המוסלמית המאסיבית אל תוך אירופה הביאה להתנגשות בין שתי הציוויליזציות: האסלאמית לבין צרפת והמערב כולו. האם אירופה במסלול שאין דרך חזרה ממנו.

הפת"ח והחמאס: הפיצול הפנים פלסטיני והשפעתו על ישראל

בהרצאה זאת אדון במאבק על ההנהגה בין שתי התנועות בזמן האינתיפאדה הראשונה וכיצד העימות ביניהם משפיע על הנפיצות בדרום ולאן פנינו מועדות מול רצועת עזה.

הר הבית - חבית נפץ בסכסוך הישראלי פלסטיני 

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר עבור העם היהודי . מנגד, אותו המקום בדיוק מהווה את המקום השלישי בחשיבותו עבור העולם המוסלמי, קרי מסגד אל אקצא. בהרצאה זאת אסקור מדוע הר הבית הינו חבית נפץ העשויה להתלקח לממדי ענק, וכיצד הר הבית קשור במלחמת "חרבות ברזל". 

המאבק על התודעה בין ארגוני הטרור לבין מדינת ישראל בראי מלחמת "חרבות ברזל"

לצד המאבק המזוין מול אויבנו, מדינת ישראל מנהלת מלחמה במקביל על התודעה. בהרצאה זאת אסקור כיצד ארגוני הטרור מנהלים מזה מספר שנים מלחמה על הנרטיב מול ישראל וצה"ל וכן כיצד הנדון בא לידי ביטוי במלחמת "חרבות ברזל".

המתיחות הביטחונית בישראל - השפעתה על החוסן הלאומי בעתות חירום

בהרצאה זאת אסקור מהו חוסן לאומי וחברתי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעיתות חירום, בדגש על מספר מקרי בוחן: מלחמת תש"ח, תקופת ההמתנה, ומלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן, אסקור את מערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים באינתיפאדה הראשונה והשנייה.

מ"קיר הברזל" להגנה אקטיבית - תפיסת הביטחון הישראלית בעבר ובהווה 

תפיסת הביטחון הראשונה של ישראל מזוהה עם זאת של ז'בוטינסקי עוד במאה ה-20. בתוך כך, אדון כיצד הנ"ל עיצב את מדיניותו של צה"ל הן בהגנה והן בהתקפה: בעבר בהווה ובעתיד.

יחסי הכוחות בין התקשורת לפוליטיקה 

כיצד כוח פוליטי מעצב את סדר היום התקשורתי ומה תפקידה של התקשורת וכיצד היא מעצבת את התודעה, ואיך כוח פוליטי מעצב את סדר היום התקשורתי, וכן כיצד ארגוני הטרור אימצו את המרשתת כדי להפיץ את האידיאולוגיה שלהן במאבק על התודעה.

הקונפליקט והאתגרים במאבק בטרור לבין דמוקרטיה

כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם הטרור תחת מגבלות הדמוקרטיה ובמקביל מנסה לשמור על ביטחון אזרחיה וכיצד כל מדינות המערב משתפות פעולה יחדיו כדי להתמודד עם הטרור הגואה.

מלחמת לבנון השנייה: כישלון או הצלחה?

את ההרצאה אני מעביר גם באספקט האישי בתור לוחם ומפקד במילואים וגם בכובע של מרצה שיורד לעומקם של דברים ובוחן את כשליה הרבים של לבנון השנייה. מנגד, בהרצאה אני סוקר את גבורת הלוחמים וכיצד התמרון הקרקעי הביאו לעצירת שיגור הרקטות ארוכות הטווח, ולסיום איך תתנהל המערכה הבאה.

עתידה של יהודה ושומרון 

זירת יהודה ושומרון בוערת לפני ובמהלך מלחמת "חרבות ברזל". אתגרים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים גדולים ניצבים בפני מדינת ישראל. זאת אל מול דעיכת כוחה של הרשות הפלסטינית באזור, אל מול עליית כוחה של תנועת החמאס והג'יהאד האסלאמי בגיבוי ותמיכה איראנית.

מנהיגות ותקשורת בין אישית

מה הקשר בין מנהיגות לבין תקשורת בין אישית? מה תפקידם של יחסי האנוש כאשר מדברים על מנהיגות והאם מנהיגות היא תכונה מולדת או שמא דבר שניתן ללמוד אותו וליישמו?

אורך הרצאה: 90 דקות+זמן לשאלות

כמות קהל מקסימלית: תלוי אולם והגברה, נדרש מקרן